היה לי כלב שחור, קראו לו דיכאון (וידאו)

המודעות לקיום של דיכאון בקרב אוכלוסיה בוגרת ונורמטיבית הולכת וגדלה בשנים האחרונות, וגם ההבנה כי מדובר בהפרעה ממשית לחיים, שאינה מבדילה בין אדם לאדם. 
במקביל, קיימת גם עליה ברמת הנכונות של יותר ויותר אנשים הסובלים מדיכאון לפנות לעזרה של אנשי מקצוע ולקבל סיוע נפשי אשר יש ביכולתו להפחית ולהקל על הקושי ולטפל בבעיות רגשיות הפוגעות בצורה קשה באיכות החיים של האדם.

פסיכותרפיה אקזיסטציאליסטית - מה זה?

כששואלים אותי מה אני עושה התשובה שלי היא שאני פסיכותרפיסט אקזיסטנציאליסטי. ברוב המקרים השאלה "מה?" לא מאחרת לבוא, ובצדק. יש שם את המילה השוברת שיניים הזו שרק לכתוב אותה לוקח הזמן שלקח לכם לקרוא את הפיסקה הזו. ואז אני עונה שאני פסיכותרפיסט בגישה אקזיסטציאליסטית. "אבל מה זה?" ממשיכים ומקשים עלי. וגם זה כנראה בצדק כי מדובר בתחום שאמנם ותיק בעולם, אבל צעיר בארץ. אז מה זה בעצם פסיכותרפיה אקזיסטציאליסטית?

Existential Bummer

איך אפשר להתמודד ולהגיב לעובדה שכל מה שאנחנו אוהבים ימות וייעלם יום אחד?

הסרטון הזה יעורר בכם השראה, יזיז אתכם, אולי יגרום לכם לבכות ויגרום לכם להתחיל לחיות את החיים שלכם באופן המלא ביותר שאפשר - וכל זה, בפחות משלוש דקות.

Jason Silva הוא מפיק טלביזיה ויוצר סדרת היוטיוב מעוררת ההשראה "Shots of Awe". בסרטון הזה הוא מסביר איך אפשר להתמודד עם העובדה המצערת שכל מה שאנחנו אוהבים ייעלם וימות יום אחד.

שתפו ברשתות החברתיות.

מגפת הריטלין: למה זה קורה?

המגפה החדשה

ריטלין היא כנראה התרופה עם המוניטין הכי רע בשנים האחרונות. כלכך רע שיש אינסוף קבוצות שפועלות נגדה ומפיצות טענות שהשימוש בריטלין משול לסימום ילדים, שהיא מעקבת התפתחות, שהפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא לא הפרעה אמתית ועוד. היא נסחרת בקרב סטונדטים בשוק שמגלגל לא מעט כסף, היא צריכה להישמר בכספת וחייבת מרשם רופא ונדמה שבשנים האחרונות כולם משתמשים בה. אכן, מדובר בתרופה שהדבר היחיד שכולם יסכימו עליו – התומכים והמתנגדים – הוא שהיא מעוררת מחלוקת. בואו ננסה לעשות קצת סדר ולהסביר את מה שנדמה כמגפת ריטלין.

האם לעשירים איכפת פחות? | מחאה חברתית בראי הפסיכולוגיה

מאז קיץ 2011, עת המחאה החברתית, נשמעו לא מעט קולות שמקבלי ההחלטות ובעלי ההון מנותקים מהעם ושפשוט לא איכפת להם. "הם מסתכלים מלמעלה" ו"הם רואים דרכנו" היו רק חלק מחיצי בביקורת שנשלחו אליהם. אך האם זה באמת נכון? האם לבעלי ההון באמת איכפת פחות?

במאמר דעה בניו יורק טיימס, סוקר דניאל גולדמן (פסיכולוג, מחבר הספר "אינטיליגנציה רגשית") מחקרים שנעשים בשנים האחרונות בפסיכולוגיה ומראים שייתכן והאמירות האלה מדויקות יותר ממה שחשבתם.

במחקר שנערך בשנת 2008 ובו נבדקו רמות האמפתיה נמצא שאנשים שנמצאים בעמדות כח הביעו פחות אמפתיה מאשר אלו שלא. החוקרים הושיבו ביחד זוגות של אנשים זרים וביקשו מהם לספר אחד לשני על קשיים בחייהם כמו גירושין או מוות של אדם אהוב. הממצאים היו פשוטים – אלו שהיו בעמדות כח פשוט הראו פחות חמלה לצד השני מאשר אלו שאינם נמצאים בעמדות כח.

טיפול וסטיגמה | שבוע המודעות לבריאות הנפש

השבוע חל שבוע המודעות לבריאות הנפש, וב-10/10 מציינים את יום בריאות הנפש הבין לאומי. איפה אנחנו עומדים?

לא משנה איפה אתם גרים, אתם בטח מכירים אותו – המשוגע של העיר. הוא יכול לשבת באחת הכיכרות ולטעון שהוא ישו, להתהלך באמצע הכביש מבלי לשים לב לתנועה ולצעוק דברים משונים או סתם ללכת ברחוב ולדבר לעצמו. יש לפחות אחד כזה בכל עיר. ברוב המקרים, היחס אליהם הוא סביר ואפילו אמפתי – נתקלתי במקרים שנהגי אוטובוס נתנו ל"משוגע של העיר" אותו כבר הכירו לנסוע בחינם (ואפילו ראיתי את כל נוסעי האוטובוס מוחאים כפיים אחרי נאום מוזר, אך מלא חרוזים של אותו איש), לפעמים דואגים להם לאכול ואפילו ללבוש. התקדמנו, אין ספק. אבל עדיין ישנה דרך ארוכה לעשות בכל הנוגע ליחס להפרעות נפשיות, מחלות נפש והלוקים בהן.

בעיית התדמית של פסיכותרפיה

אם הביקוש לפסיכותרפיה גדל פי שלושה בחמש עשרה השנים האחרונות, ומחקרים מראים שפסיכותרפיה היא הפתרון היעיל והמועדף על פני טיפול תרופתי לטיפול בבעיות הנפוצות (למשל דיכאון וחרדה. בגלל תופעות לוואי, טיפול תרופתי ממולץ רק במקרה שפסיכותרפיה אינה מובילה לשיפור או שהמטופל אינו מעוניין בה), איך זה שבפועל, מספר המטופלים ירד בלמעלה משלושים אחוזים?

מה מסביר את הפער בין מה שהמטופלים רוצים, מבקשים ומפיקים ממנו תועלת אמתית, לבין מה שקורה בפועל?

התשובה היא בעיית תדמית.

לחץ, מתח וחרדה | איך מזהים ואיך מטפלים

מ' הגיע אלי לטיפול כשהוא סובל מסימפטומים שונים – הוא תיאר דפיקות לב מואצות שמלוות לעיתים בהזעה, עצב, עצבנות ולחץ. כל אלה, ללא כל סיבה נראית לעין שהצליח לחשוב עליה. הוא גם סיפר על כך שלעיתים קרובות הוא אינו מצליח להירדם ולישון, וכשהוא כן מצליח, השינה שלו קטועה ולא טובה.

לפני שהגיע אלי ניסה מ' להבין בעצמו באמצעות חיפוש פשוט באינטרנט, שממנו יצא מבולבל יותר משהיה קודם. העצבות עליה דיבר הובילה אותו לכיוון של דיכאון, דפיקות הלב וההזעה משכו לכיוון של חרדה ובעיות השינה מהן סבל הזכירו גם חרדה, אבל גם מתח. מ' הרגיש שהוא מבולבל, וחוסר הוודאות והמצוקה בה הוא נמצא הובילו אותו לפנות אלי לייעוץ.

מ' לא לבד. הרבה אנשים שפונים לטיפול וייעוץ מציגים את אותו הבלבול בין המושגים השונים: מתח, לחץ, סטרס, חרדה, דכאון ועוד. הרצון להבין ולהבחין בין המושגים והמצבים השונים, ובעיקר הרצון להבין מה קורה, הם יותר מלגיטימיים. מעבר לכך, הרצון הזה מבטא רצון פנימי להתקדם לעבר פתרון – להבין מה זה, ומה זה לא. לעיתים קרובות הבנה של המצב לבדה מספקת כבר היא תחושת הקלה. אמנם לא מדובר בפתרון מוחלט של המצב, אבל ההבנה הזו בהחלט מפחיתה את חוסר הוודאות וחוסר האונים, מקלה על התחושה הרעה ומאפשרת גיוס של יותר כוחות על מנת להתחיל ולהתמודד עם הקושי.

אז איך מבחינים בין המושגים השונים, ובעיקר כיצד אפשר להתמודד עם כל אחד מהקשיים?

12 דברים שאתם צריכים להגיד לעצמכם

הנה 12 משפטים שאתם צריכים להגיד לעצמכם.

תדעו שאתם במסלול הנכון כשאתם יכולים להגיד לעצמכם את כל אחד מהדברים בכנות (ואם אתם לא יכולים, אז הנה משהו חיובי לעבוד עליו בשביל עצמכם):

    1. אני עוקב אחרי הלב והאינטואיציה שלי

אל תתנו לבעיות שלכם להיותמה שמניע ודוחף אתכם בחיים. במקום זאת, תנו לחלומות שלכם להיות מה שמנהל אתכם. חיו את החיים שאתם רוצים והיו האדם שאתם רוצים לזכור בעוד שנים מהיום. קבלו החלטות ופעלו לפיהן. עשו טעויות, תיפלו, ונסו שוב. גם אם אתם נופלים אלף פעמים בדרך, לפחות לא תחשבו בסוף "מה היה יכול להיות אם...", תדעו שנתתם לחלומות שלכם את הסיכוי הכי טוב.

אחרים חושבים| מה איכפת לכם?

תחשבו רגע על רוב האנשים שאתם מכירים. מה הדברים החשובים שקובעים איך הם מתנהגים? סביר להניח שבחלק גדול מהמקרים, אחד הפרמטרים החשובים בהתנהגות של אנשים סביבכם היא מה תחשבו עליהם. ולא רק מה אתם תחשבו עליהם, מה אחרים יחשבו על ההתנהגות שלהם.

האומץ להיות

"The courage to be is the courage to accept oneself, in spite of being unacceptable", Paul Tillich

לפנות לטיפול, מתוך רצון וכוונה אמיתיים לשינוי, הוא צעד שדורש אומץ. צעד שדורש אומץ משום שאותו שינוי יכול להגיע רק אם נהיה פתוחים מספיק מחד, ומאידך חזקים מספיק להסתכל לעצמנו בעיניים. להיות כנים מספיק עם עצמנו לא מתוך רצון שמישהו אחר יגיד לנו מה דפוק ומה לא בסדר אצלנו ואיך אנחנו יכולים לסדר את זה, אלא מתוך רצון עמוק לשינוי מהותי. שינוי כזה דורש מאיתנו להסיט את המבט מן החוץ כלפי פנים, לתוכנו. שינוי כזה מחייב אותנו לבחון את עצמנו לאורך, לרוחב ולעומק, להסתכל על החיים שלנו בעבר ובהווה ולשאול את עצמנו האם אלה באמת החיים שאנחנו רוצים לעצמנו, או שמא מדובר בחיים של אחרים. אותם אחרים יכולים להיות הורים, מורים, אחים, חברים או סתם אנשים שאנחנו לא באמת מכירים אבל מכתיבים אורח חיים מסויים.

חרדה והעיר הגדולה

כעשרה אחוזים מהישראלים סובלים מחרדה ברמה כזו או אחרת. כשגרים בעיר, האחוזים מטפסים עוד הרבה לגמרי. שני פסיכיאטרים שאני מכיר העריכו שבתל אביב כארבעים אחוזים (!) מהבוגרים נוטלים תרופות נוגדות חרדה. זה אומר שבין שליש לחצי מהאנשים שאתם מכירים נמצאים בטיפול תרופתי. האמת נמצאת כנראה אי שם באמצע, אך עדיין מדובר במספר עצום של אנשים, והוא רק הולך וגדל. חרדה היא חלק בלתי נמנע של החיים, ועוד יותר חלק בלתי נמנע של החיים בעיר.

למה אנחנו מפחדים משינויים?

שינויים מכל סוג, בין אם הם רצויים ובין אם לא, מעוררים בנו מגוון רחב של רגשות – רגשות חיוביים של ציפייה והתרגשות מצד אחד, ומתח, חרדה ולפעמים אפילו עצב מצד שני. המעניין הוא שלא קיים קשר בין השאלה האם השינוי רצוי או לא לבין אופי הרגשות שהוא מעורר בנו.  אפשר בקלות לחשוב על שינויים רצויים ומתוכננים שלצד שמחה והתרגשות מעוררים בנו גם מתח וחרדה – חתונה, מעבר דירה, תחילת לימודים, התחלת עבודה חדשה ועוד. ומנגד, שינויים שנכפים עלינו מבחוץ ואינם מתוכננים יכולים לעורר גם רגשות חיוביים – למשל במקרה של פיטורין, לצד תחושות קשות של עצבות וחרדה, יכולים להוות גם מנוף לשינוי מתגמל ומשמעותי אם רק נחשוב עליהם כך. 

איך עושים את זה? המשיכו לקרוא.

מדוע אנשים מסוימים מתמודדים עם אתגרים טוב יותר מאחרים?

וודאי שמתם לב שיש אנשים שנראה שהם פורחים ומשגשגים במצבים של כאוס ובלגן סביבם, בזמן שאחרים חווים מתח ונכנסים להלם גם כשעומדים מולם שינויים חיוביים. מתח הוא חוויה אישית.

בעוד שרבים מהאנשים מתוחים ונלחצים מגורמים דומים – עבודה, כסף, לו"ז עמוס מדי ועוד – אנשים שונים מגיבים יותר או פחות לאותם מצבים מכמה סיבות: