OCD | ההיגיון שבשגעון

החרדה שאני עוזר לאנשים להתגבר עליה היא חרדה קיומית יותר מאשר פסיכיאטרית. בעוד שבתור מי שעוסק בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית יש לי הרבה ביקורת על המודל הרפואי ועל מגוון רחב של הנחות פסיכיאטריות, יש להודות שמנקודת מבט מעשית נעשתה בתחום הזה עבודה מוצלחת עם הפרעות שנראות עמידות להתערבויות רציונליות, כמו למשל הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). ועדיין, למרות שאני רחוק שנות אור מהמודל הרפואי, עזרתי לאנשים עם OCD, כאלה שיכולים ומוכנים להסתכל על הקושי שלהם מנקודת מבט רחבה יותר מאשר במושגים רפואיים. חלק מרכזי בעבודה הזו הוא לעשות שימוש ב-OCD, במקום לנסות לרפא אותה. אנחנו מתגברים על דברים על ידי הפיכה לגדולים מהם, על ידי כך שדרך המאבק בהם אנחנו הופכים לאנשים טובים יותר.

אם אדם לא יכול לשנות את האמת שמכאיבה לו, מה הוא יכול לעשות?
הוא יכול להסיח את עצמו מהאמת, או שהוא יכול לאמץ פנטזיה שבה יש לו שליטה עליה. יש גם אופציה שלישית, שאגיע אליה מאוחר יותר.

עוגיפלצת מלמד מיינדפולנס

מעולם לא חשבתי שאקבל שיעור מיינדפולנס מעוגיפלצת. 

אם אתם בני אדם, סיכוי גבוה שגדלתם על "רחוב סומסום" והסיכוי שאתם לא יודעים מי זה עוגיפלצת הוא כמעט אפס. מה שלא ידעתם (וגם אני לא), זה שעוגיפלצת יכול ללמד אותנו קצת על שליטה עצמית ועל טכניקות הרגעה.

מסתבר שעוגיפלצת יודע לא רק לאכול עוגיות, אלא גם איך להרגיע את עצמו בעזרת ויסות עצמי, והוא עושה את זה בדרך הכי מצחיקה שאפשר בפארודיה הזו על הלהיט "I love it" של ההרכב "Icona pop".