ומתנהגת בצורה שאני לא מבינה."
סביר להניח שרבים מכם מכירים סיטוציאות דומות. אולי לא בדיוק באמצע ריב, אולי לא ברמה קיצונית כזו, אבל כולכם מכירים את זה – קוראים לזה פאסיב אגרסיב, וזה נוראי. אבל מה זה בעצם, ולמה אנשים מתנהגים ככה?
במובן הפשוט ביותר, מדובר בתוקפנות לא מילולית שמתבטאת בהתנהגות שלילית. זה קורה, למשל, כשכועסים על מישהו אבל מסיבה כזו או אחרת לא יכולים להגיד לו. במקום תקשורת פתוחה וכנה כשמרגישים מוטרדים, עצבניים או מאוכזבים אוטמים את הרגשות, מכבים את הרצון והיכולת לדבר, מזעיפים פנים ומשנים את ההתנהגות בצורה ברורה להתנהגות נמנעת וחוסמת. זה גם יכול להתבטא בעקיפין על ידי התחמקות, יצירת בלבול סביב הנושא (מסרים כפולים לעיתים קרובות) או התנגדות לבקשות מאחרים. זה יכול להיות גלוי ובוטה וזה יכול להיות סמוי. וזה מעצבן נורא.
לא תמיד אנשים כאלה יראו שהם כועסים. הם עשויים להיות ידידותיים, מנומסים, אדיבים ונחמדים כלפי חוץ, אבל מתחת לפני השטח ומאחורי החיוך שלהם מסתתרת מניפולציה קרה. זו תבנית התנהגות הרסנית, שבמקרים קיצוניים יכולה להיראות ממש כהתעללות רגשית. היא מכרסמת באמון בין אנשים, היא יוצרת מתח ואנרגיה שלילית ברורה למעורבים ויכולה להביא לפגיעה עצומה בשני הצדדים.
הנה למשל, כמה דוגמאות להתנהגות פאסיבית – אגרסיבית אצל אנשים:
חוסר תקשורת כשברור שיש משהו שצריך לדבר עליו.
הימנעות/התעלמות כשכועסים כל כך עד שאי אפשר לדבר באופן רגוע.
התחמקות מבעיות וקשיים, לקבור את הראש בחול.
עמימות להיות לא ברורים, מסתוריים ונסתרים, להיות בשיחה ולהיות מחוץ לה באותו הזמן.
קורבנות ואי יכולת לראות את החלק שלהם במצב והתנהגות כקורבן.
רחמים עצמיים הסיפור המוכר של כמה אני מסכן וזה לא הוגן.
מציאת תירוצים לא לעשות דברים.
והתוצאות? כולם מרגישים רע. אבל מה באמת קורה כשמתנהגים ככה?
הימנעות מתקשורת בצורה מאוד שלילית (במקום זה אפשר למשל להגיד "אני עצבני ולא רוצה לדבר עכשיו. בוא/י נחכה שארגע ואז נדבר").
חוסר בטחון אצל כל הצדדים המעורבים.
אוירה רעה בין המעורבים.
קונפליקט שבו רק צד אחד מבין מה קורה, ואילו הצד השני לא יכול למצוא את ההגיון ולכן לא יכול לפעול ברגישות.
הימנעות מהנושאים הבעייתים.
אז למה? אם כולם נפגעים מזה, למה אנשים בכל זאת מתנהגים ככה?
בעיקר, כדי להגן על עצמם. אפשר להסתכל על התנהגות כזו כעל מנגנון הגנה (לא מאוד מוצלח) שייתכן והוא אוטומטי והם בכלל לא שמים לב שהם מתנהגים ככה. ייתכן שהוא נעוץ בחוויות ילדות מוקדמות (למשל מישהו שגדל בבית בו אחד ההורים השתמש בהתנהגות כזו באופן תדיר כלפי השני, או כלפיו) וייתכן שהוא נלמד (מניפולציה, דרך להשיג דברים מאחרים). הדבר שמגינים עליו הוא ייחודי ומשתנה בין אדם לאדם – זה יכול להיות פחד מחשיפה או פחד מאינטימיות למשל – אבל ברוב המוחלט של המקרים מתחת להתנהגות הזו יהיו רגשות של דחיה, פחד, אי אמון, חוסר בטחון והערכה עצמית נמוכה.
ייתכן והמקור של תבניות התנהגות פאסיבית אגרסיבית ולא אסרטיבית נעוץ בילדות והתפתח כמנגנון התמודדות עם הורים לוחצים ושתלטניים או תוצאה של חוסר אפשרות להביע מחשבות ורגשות. למשל מישהו שגדל בבית בו כשהביע רגשות או לא הסכים עם משהו הוא הושתק או הוענש. במצב כזה הוא לומד התנגדות פאסיבית – הוא מסכים עם אמא ו/או אבא כדי "להיות ילד טוב" (וכשהוא גדל התשובה שלו לשאלה "איך אתה מרגיש?" היא "בסדר" כשברור שמשהו לא בסדר) או שהוא מדבר לא בכנות או שהוא לא מדבר בכלל, כי זה גורר תגובה לא נעימה. בשלבים מאוחרים יותר זה יכול להתבטא למשל בבחירת תחומי לימוד מקובלים על ההורים כדי לרצות אותם אבל לא להשקיע בהם כלום. מדובר בתבנית התנהגות שנועדה לרצות אדם אחר, אבל בו בזמן לגרום לו לצער וכאב.
ומעבר להסברים האלו, יש גם הסברים אחרים, חלקם חברתיים. הנה כמה כאלה:
כעס הוא לא דבר מקובל חברתית
כעס הוא דבר נורמלי וטבעי לחלוטין. למעשה, כעס הוא אחד הרגשות הבסיסיים ביותר. ובכל זאת, מגיל צעיר מאוד אנחנו מופצצים במסר הקטלני שכעס הוא רע. לכל אורך החיים, ובעיקר בשלבים המוקדמים שלהם, אנחנו לומדים שכדי להיות "טובים" אנחנו צריכים לדכא התבטאויות כנות ולהסתיר כעס.
עוינות סמויה וממותקת היא התנהגות מקובלת חברתית
כשאנשים לומדים שהם לא יכולים לבטא את הכעס שלהם (ורגשות שליליים באופן כללי) באופן פתוח, כנה וישיר בתוך מערכות יחסים, הכעס לא נעלם. במקום זה, רבים לומדים להמתיק הכעס שלהם ולבטא אותו בדרכים אלטרנטיביות, מוסוות ומקובלות חברתית – לרוב בהתנהגות פאסיבית אגרסיבית.
התנהגות פאסיבית אגרסיבית היא קלה יותר מאסרטיביות
בעידן שבו אנחנו חיים היום, עידן של לימודי ליבה, מבחנים מתוקננים (מיצ"ב, פסיכוטכני, פסיכומטרי וכו') כישורים חברתיים פשוטים פשוט נדחפים החוצה מהחינוך הפורמלי. למרות זאת, מחקר אחרי מחקר מראה שהנחיות ספציפיות בכישורים "רכים" כגון אסטרטיביות, ניהול רגשי ובניית מערכות יחסים חיוניים להתפתחות שלנו לא פחות מכישורים כמו שפה ומתמטיקה.
אנחנו לא נולדים עם הידע כיצד לתקשר את הרגשות שלנו באופן ישיר וכנה. אסרטיביות היא תכונה שצריך ללמד אותה והיא נרכשת דרך תרגול חזרתיות. מנגד, התנהגות פאסיבית אגרסיבית כמו תקשורת בלתי ישירה ונסיגה רגשית הן סימנים לביטוי רגשי ילדי ולא נלמד.
התנהגות פאסיבית אגרסיבית היא קלה לרציונליזציה
דמיינו את הסיטואציה הבאה: לילד צעיר אין כח וחשק לסדר את החדר שלו. כשההורים שלו עומדים על כך ומתעקשים, בשלב ראשון הוא בוכה, אחרי זה דוחה את המטלה, ובסוף פשוט דוחף את כל הבלאגן בחדר מתחת למיטה שלו (הורים, מכירים את זה?). כשאחד ההורים מגלה את זה, מתעצבן ובא אל הילד בטענות הילד מעמיד פנים, מתמרמר וטוען לאי צדק במשפט כמו "אני לא מבין למה אתה כועס, התכוונתי לעשות את זה אחרי שאסיים את שיעורי הבית". כשההורה השני רואה את ערימת הבלאגן מציצה מתחת למיטה וכועס גם הוא הילד כבר בשלב הקורבן ואומר משהו כמו "שום דבר שאני עושה לא טוב בשבילכם, אתם רוצים שאהיה מושלם". בשני המקרים, הילד עושה רציונליזציה לשרשרת האירועים ולהתנהגות שלו ומאמץ לעצמו את תפקיד הקורבן ומאשים את הדרישות ה"לא הגיוניות" של ההורים בתור הבעיה.
נקמה היא דבר מתוק
מכירים את הפתגם "revenge is a dish best served cold"? זה בדיוק זה. התנהגות פאסיבית אגרסיבית מערבת בתוכה התנהגויות שהמטרה שלהן היא לפגוע באחר, להחזיר לו על הכעס שהוא גרם לנו, מבלי שהוא יזהה את הכעס שלנו.
בוא נשתמש שוב בדוגמה: יוסי מרגיש שהוא עובד יותר מדי ושהוא שחוק, וגם שהוא לא מוערך מספיק במקום העבודה שלו. במשך יומיים הוא מתקשר להודיע שהוא חולה ובעקבות כך מפספס דד-ליין קריטי שפוגע ביעילות המחלקה שלו וגורם לבוס שלו להפגין ביצועים לא מספקים. בעקבות זאת, הבוס לא מקודם והמטרה של יוסי הושגה.
בדוגמה הזו מדובר דווקא במשהו שיוסי לא עשה שבאופן עקיף גרם לפגיעה במטרה של הכעס הלא מדובר שלו – הבוס. מכיוון שהתנהגות פאסיבית אגרסיבית היא התנהגות שקשה מאוד "לתפוס" בשעת מעשה ולעיתים אף בלתי אפשרי לפי פרוטוקלים של מקומות עבודה, היא לעיתים נתפסת "כפשע מושלם". אבל, כשחושבים על זה עוד רגע, מלבד סיפוק רגעי יוסי לא הרוויח דבר – אף אחד לא מעריך אותו יותר עכשיו, והוא כנראה ממשיך לעבוד אותן שעות.
התנהגות פאסיבית אגרסיבית היא נוחה
לא כל מי שמשתמש בהתנהגות פאסיבית אגרסיבית הוא אדם פאסיבי אגרסיבי.
למשל אדם שברוב הזמן מתקשר עם בת זוגתו בכנות ובאופן ישיר – יכול להיות שבסופשבוע ספציפי לא יהיו לא את הכוחות להגיד "לא" לבקשה שלה לתקן את הכיור שדולף, אז הוא מבטיח לה שיעשה את זה בהמשך ובאותו הזמן מוצא תירוצים לדחות את זה. באופן כללי, לא מדובר באדם פאסיבי אגרסיבי, אבל בסופשבוע רגוע שכזה וכאשר הימנעות מריב עם בת זוגתו היא האינטרס הראשון שלו, הוא בוחר בהתנהגות פאסיבית אגרסיבית כברירה הנוחה ביותר.
התנהגות פאסיבית אגרסיבית יכולה להיות מקור לכוח
על ידי הכחשת רגשות של כעס, נסיגה מתקשורת ישירה, אימוץ תפקיד הקורבן וחבלה בהצלחת אחרים, אנשים פאסיביים אגרסיביים יוצרים אצל אחרים הרגשה שהם נמצאים על רכבת הרים רגשית. דרך חוסר יעילות מכוון, דחיינות, נקמה נסתרת ואיפשור לבעיות להחמיר, האדם הפאסיבי אגרסיבי גורם לאחרים להתנהג את הכעס הסמוי שלו בשבילו. היכולת לשלוט בתגובה הרגשית של אדם אחר דרך ההתנהגות הזו גורמת לו להרגיש בעל כוח. אם תרצו, הוא הופך למפעיל בובות – דרך ההתנהגות שלו הוא משפיע, באופן שבו הוא מעוניין, על התגובה הרגשית של האחר.
לסיכום, התנהגות פאסיבית אגרסיבית היא נוחה יותר מעימות ובאופן כללי דורשת פחות כישורים ומשאבים מאשר אסרטיביות, כנות ותקשורת פתוחה, והיא מאפשרת לאדם שמתנהג כך להשיג את הנקמה שהוא מחפש מאחורי הבטיחות שמספקים לו תירוצים שמניחים את הדעת.
צריך להגיד את האמת - התנהגות כזו יכולה להיות נוחה ומספקת בטווח הקצר (מאוד), אבל בטווח הארוך התנהגות פאסיבית אגרסיבית היא הרסנית הרבה יותר למערכות יחסים (מכל סוג) מאשר התנהגות אגרסיבית ובטח מאשר כנות. לאורך זמן, כל מערכות היחסים של אדם כזה יהפכו למבלבלות, הרסניות ובלתי מתפקדות, עד שבסופו של דבר יחדלו מלהתקיים.
זה היה ארוך, אבל אם הגעתם עד כאן, סימן שאתם מכירים אדם כזה. שתפו את זה ברשתות החברתיות ותנו לו לקרוא. הפוסט הבא (בקרוב) יהיה על איך להתמודד עם מי שמתנהג בצורה כזו, אז הירשמו לקבלת עדכונים.
איך להתמודד עם מטפל פסיב אגרסיב במקרה זה רופא מצוין בתחומו אך מתנהג בפסיב אגרסיב פשוט בלתי נסבל
השבמחקשלום חברים, שמי אנדרייבה איתן. אני כאן כדי להפיץ את הבשורה לנזקקים. הייתי בדיכאון כשאשתי עזבה אותי בשביל גבר אחר, כי נאלצתי להפסיק לעבוד כי חליתי בסרטן והייתי שבור. היא לקחה את הבת היחידה שלי, אז האופציה היחידה שלי הייתה למות, ניסיתי להתקשר אליה אבל היא התעלמה ממני, שלחתי לה סמס ופתאום היא ענתה לי ואמרה שאני לא מתקשרת או מסמסת לה יותר, אז אחת יום אני אצור קשר עם חבר שלי בפייסבוק והסברתי לו הכל והוא אמר לי שהיו לו את אותן בעיות בעבר, הוא הכיר לי לחש קסם שנקרא דוקטור אפטה, הוא שלח לי את המייל האישי שלו ויצרתי איתו קשר דרך [drapata4@gmail.com] והוא ענה לי מהר הסברתי לו את הבעיות שלי והוא אמר לי אל תדאג הוא עשה את זה בשביל כל כך הרבה אנשים שמעולם לא האמינו בקסם אבל טעיתי כשניסיתי לשכנע אותו במשך 24 שעות להטיל קסם ולרפא אותי מסרטן ולמצוא לי עבודה טובה יותר ופתאום הוא שלח לי תרופה למחלה שלו, לקחתי אותה רק ליומיים והייתי חופשי. למחרת לא האמנתי למראה עיני, מישהו דפק לי בדלת ולא ציפיתי לאף אחד באותו היום, פתאום אשתי בכתה לבד ולא יכולתי לסבול, היא ביקשה סליחה, מיד קיבלתי טלפון מ החברה שלי בה אני עובד שנים, וקודמתי לתפקיד מנהל של חברת פרגון בארה"ב, בבקשה תעזרו לי להודות לד"ר אפטה על שהחזיר את כל מה שאיבדתי קודם, אפשר גם ליצור איתו קשר דרך whatsapp/viber עם מספר הטלפון שלו: +447307347648.
השבמחק