חיים: מצב צבירה משתנה

יש משפטים שמטופלים אומרים לי שנחרטים לי בזיכרון. לרוב מדובר במטאפורות מופלאות בפשטותן ודיוקן, כמעט פיוטיות ובעלות פונטציאל לשעות של שיחה וניתוח. אבל לפעמים לא צריך שעות של שיחה וניתוח, לפעמים כל מה שצריך באותו הרגע הוא המשפט. השיחה והניתוח יגיעו מאוחר יותר, כשהזמן לכך יבשיל.

"החיים הם אוסף של מצבי צבירה משתנים שבאים והולכים"

את המשפט הזה אמר לי השבוע ר', מטופל ותיק שלי שמשפטים שאמר תופסים חלק מכובד מהזיכרון שלי. למשפט הזה יש משמעות אישית עבור ר', אבל הוא נשאר איתי גם הרבה אחרי הפגישה שלנו והמשיך להדהד לי בראש, להעמיק במחשבה ולהתחבר למושגים ורעיונות אחרים בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית ובפילוסופיה. הוא הזכיר לי שיעורי כימיה מכיתה ז', את מרטין היידגר ואת ג'ים מוריסון. שלושה דברים שאין ביניהם קשר, לכאורה.

14 משפטים שלא צריך להגיד לאדם אובדני, ומה להגיד במקומם

לעמוד מול אדם אובדני ולשמוע את המחשבות שלו והרגשות שלו זה לא דבר קל. זה מצב רגיש, מורכב ולא ברור, שלא תמיד יודעים מה להגיד בו או מה לעשות. הכוונות שלכם טובות, אבל לפעמים המסר שעובר קצת הולך לאיבוד בדרך ועלול להתפרש אחרת לגמרי ממה שהתכוונתם. לפעמים מתוך הבלבול והחרדה מול המצב הזה אומרים דברים שלא ממש כדאי (לא בכוונה). הנה 14 משפטים שלא כדאי להגיד לאדם אובדני, ולא פחות חשוב – מה אפשר להגיד במקומם.

1. "התאבדות זה אנוכי" – כשאדם מגיע למצב של אובדנות, זה לא מתוך אנוכיות ולא בגלל שהוא לא חושב על אחרים, והדבר האחרון שהוא צריך זה שמישהו יאשים אותו בעוד משהו (בעיקר אם מדובר באדם קרוב). הוא מרגיש חסר תקווה, חסר ערך והוא עייף מהכאב העצום שהוא מרגיש ורוצה להפסיק אותו והרגשות האלה הן לא משהו שאפשר להתגבר עליו בקלות כמו שנדמה למישהו מבחוץ.

במקום זה אפשר להגיד – המסר שאתם רוצים להעביר הוא שיש אנשים שיפגעו בגלל שאותו אדם חשוב להם. במקום להעביר את המסר הזה במשפט מאשים, אתם יכולים להגיד כמה אותו אדם חשוב לכם ולאחרים תוך כדי קבלה של הרגשות של אותו אדם, דווקא בנקודה שבה הם מרגישים הכי פגיעים.

למה יום האושר הבינלאומי הוא רעיון רע

בשנת 2012 הכריזה מועצת האו"ם על "יום האושר הבינלאומי", שמתקיים מאז בכל שנה ב-20 במרץ. וכך נכתב בהצעה שהוגשה להצבעה, והתקבלה:

"The General Assembly … Conscious that the pursuit of happiness is a fundamental human goal…"

האמת היא שאני אפילו לא לגמרי יודע איך להגיב לטענה ש"המרדף אחר האושר הוא מטרה בסיסית של האדם", אבל באופן הפשוט ביותר – אני חושב שלא רק שהיא לא נכונה, היא איומה.

אתם יודעים לשאול את עצמכם "מה אני רוצה?", הנה שאלה הרבה יותר טובה

כולם רוצים להרגיש טוב. כולם רוצים לחיות חיים שמחים, קלים ונטולי דאגות, להתאהב, שיהיה להם סקס מעולה ומערכות יחסים טובות, להיראות מצוין, לעשות כסף, להיות פופולריים ושיכבדו אותם. כולם ירצו את זה, קל לרצות את זה.

אם אתם שואלים את עצמכם "מה אני רוצה בחיים?" והתשובה היא משהו כמו "אני רוצה להיות שמח, משפחה נהדרת, חברים טובים ועבודה שאני אוהב", זה כל כך עמום ונפוץ שזה בקושי אומר משהו כי כל אחד מגדיר את הדברים האלה קצת אחרת, אבל דומה.

שאלה מעניינת יותר, שאולי לא שאלתם את עצמכם אף פעם עד היום, היא איזה כאב אתם מוכנים שיהיה לכם בחיים? על מה אתם מוכנים להיאבק?

7 עובדות על חרדה שיעזרו לכם להרגיש יותר טוב

אתם בטח מכירים את ההרגשה. אתם בקבוצה גדולה, צריכים לעשות שיחת טלפון חשובה או שפתאום אתם במרכז הלא רצוי של תשומת הלב מאיזו סיבה לא ברורה. אם אתם חלק מ-18% שסובלים מהפרעת חרדה, אינטרקציות יומיומיות יכולות להרגיש כאילו ביקשו ממכם ללכת קילומטר על שביל של גחלים לוהטות. לא נעים. למזלכם, אתם ממש לא לבד. הנה כמה עובדות מעניינות על חרדה שיכולו לעזור לכם להרגיש יותר טוב:

#1 חרדה היא לא רק נפשית, היא גם גופנית
אתם בטח יודעים איך זה מרגיש למצוא את עצמכם באמצע התקף חרדה. פתאום הלב שלכם טס, אולי אתם מזיעים, מרגישים קצת סחרחורת. אלה חלק מהסימפטומים הגופניים של התקף חרדה. אבל מתברר שטיפול בסימפטומים של התקף החרדה יכול לעזור לכם לנהל את החרדה באופן כללי. "קחו נשימה עמוקה" נשמע אולי כמו אחת הקלישאות הנדושות. אבל העובדה היא שכשאנשים מתוחים או חרדים הם מחזיקים את הנשימה שלהם אפילו בלי לשים לב, ומכאן ההרגשה של קוצר נשימה וסחרחורת. תשומת לב לאופן שבו אתם נושמים (ושאתם שואפים ונושפים כמו שצריך) היא הדרך המהירה והקלה ביותר להרגיע את עצמכם, גם אם זה נשמע בסיסי כמו מטריה בחורף.

OCD | ההיגיון שבשגעון

החרדה שאני עוזר לאנשים להתגבר עליה היא חרדה קיומית יותר מאשר פסיכיאטרית. בעוד שבתור מי שעוסק בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית יש לי הרבה ביקורת על המודל הרפואי ועל מגוון רחב של הנחות פסיכיאטריות, יש להודות שמנקודת מבט מעשית נעשתה בתחום הזה עבודה מוצלחת עם הפרעות שנראות עמידות להתערבויות רציונליות, כמו למשל הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). ועדיין, למרות שאני רחוק שנות אור מהמודל הרפואי, עזרתי לאנשים עם OCD, כאלה שיכולים ומוכנים להסתכל על הקושי שלהם מנקודת מבט רחבה יותר מאשר במושגים רפואיים. חלק מרכזי בעבודה הזו הוא לעשות שימוש ב-OCD, במקום לנסות לרפא אותה. אנחנו מתגברים על דברים על ידי הפיכה לגדולים מהם, על ידי כך שדרך המאבק בהם אנחנו הופכים לאנשים טובים יותר.

אם אדם לא יכול לשנות את האמת שמכאיבה לו, מה הוא יכול לעשות?
הוא יכול להסיח את עצמו מהאמת, או שהוא יכול לאמץ פנטזיה שבה יש לו שליטה עליה. יש גם אופציה שלישית, שאגיע אליה מאוחר יותר.

עוגיפלצת מלמד מיינדפולנס

מעולם לא חשבתי שאקבל שיעור מיינדפולנס מעוגיפלצת. 

אם אתם בני אדם, סיכוי גבוה שגדלתם על "רחוב סומסום" והסיכוי שאתם לא יודעים מי זה עוגיפלצת הוא כמעט אפס. מה שלא ידעתם (וגם אני לא), זה שעוגיפלצת יכול ללמד אותנו קצת על שליטה עצמית ועל טכניקות הרגעה.

מסתבר שעוגיפלצת יודע לא רק לאכול עוגיות, אלא גם איך להרגיע את עצמו בעזרת ויסות עצמי, והוא עושה את זה בדרך הכי מצחיקה שאפשר בפארודיה הזו על הלהיט "I love it" של ההרכב "Icona pop".