יש הרבה אמירות שכולנו מכירים מחיי היום יום שמיוחסות לאנשים שונים
לאורך ההיסטוריה, אבל למעשה לעולם לא נאמרו כמו שאנחנו מתייחסים אליהן. למשל האמירה
"דם, יזע ודמעות" שמיוחסת לווינסטון צ'רצ'יל שבכלל אמר "דם, עמל, דמעות
ויזע" או האמירה "כסף הוא מקור הרוע" שמיוחסת לסנט. פול שאמר שהאהבה
לכסף היא מקור הרוע. אחת מהאמירות האלה נחשבת לאחד הציטוטים המפורסמים ביותר של הפילוסוף
הצרפתי ז'אן פול סארטר, הלא היא "הגיהנום הוא הזולת". אך למעשה,
סארטר בעצמו מעולם לא אמר שהגיהנום הוא הזולת.

A Shift of Mind עוסק באופן בו אנחנו חושבים על המציאות, על החיים שלנו ועל מערכות היחסים שלנו. הוא מכוון לאתגר את האמונות והחשיבה שלנו כך שנתגבר על מרבית מהאתגרים איתם אנחנו מתמודדים. עשיר באופן חשיבה חדש, A Shift of Mind עוסק בנושאים משותפים ושכיחים בחיים של כולנו, אך בגישה קצת פחות שכיחה. שינוי אופן החשיבה שלנו הוא אחד הכלים העוצמתיים בהם אנחנו יכולים להשתמש כדי להפוך את החיים שלנו לטובים יותר. התבוננות חדשה – ביחד עם מחוייבות וכוונה לשינוי – משחררת אותנו מהעבר ועוזרת לנו לכתוב תסריט חדש לחיים.
הצגת רשומות עם תוויות זוגיות. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות זוגיות. הצג את כל הרשומות
יום חמישי, 3 במרץ 2016
יום שלישי, 24 בפברואר 2015
פאסיב אגרסיב – מה זה, ולמה אנשים מתנהגים ככה?
מ', מטופלת שלי, הגיעה לפגישה האחרונה נסערת ובעיקר מבוהלת מעצמה. היא סיפרה שרדפה אחרי בן זוגה מפתח ביתם עד לחניה, תפסה את החולצה שלו ונעצה בה ציפורניים ו....קרעה אותה. שניה אחרי זה היא הבינה מה עשתה ומאוד נבהלה מעצמה. כששאלתי אותה מדוע עשתה את זה, סיפרה שבאמצע ויכוח בינה לבין בן זוגה "הוא נכנס לשתיקה שלו. פשוט הפסיק לדבר. לקח את המפתחות של האוטו ובלי להגיד כלום פשוט יצא מהבית לכיוון האוטו. זה גומר אותי כשהוא עושה את זה. אני נכנסת לפחד, חרדה אפילו,
ומתנהגת בצורה שאני לא מבינה."
סביר להניח שרבים מכם מכירים סיטוציאות דומות. אולי לא בדיוק באמצע ריב, אולי לא ברמה קיצונית כזו, אבל כולכם מכירים את זה – קוראים לזה פאסיב אגרסיב, וזה נוראי. אבל מה זה בעצם, ולמה אנשים מתנהגים ככה?
יום שבת, 27 בספטמבר 2014
The myth of self love
Sometimes it seems like you are always told that to love yourself is the
culmination of self-esteem and that you can not truly love someone else until you
love yourself first. While it is important to one to love himself, I feel that
is another super important issue we don't usually address –the way we treat
ourselves, and frankly, how it relates to love?
תוויות:
אזור נוחות,
הגשמה,
זוגיות,
חופש,
חרדה,
יחסים,
מחשבה,
מימוש,
פסיכותרפיה,
פרפקציוניזם,
צמיחה,
שליטה
יום ראשון, 4 במאי 2014
פייסבוק | הרשת האנטי חברתית
לפני לא הרבה מאוד זמן צורת תקשורת חדשה סחפה את העולם ושינתה את
החיים בדרכים שאיש כמעט לא יכל לדמיין קודם לכן. אחדים אמרו עליה שהיא "אמצעי
התקשורת הנפלא ביותר שיצר האדם" ואחרים דיברו על הפוטנציאל העצום שלה להביא
למהפיכה של ממש בתחומי החדשות, הבידור ואפילו חינוך. למשורר ט.ס. אליוט היה משהו
אחר לגמרי להגיד: "זה מדיום בידור שמאפשר למיליונים של אנשים לשמוע את אותה
בדיחה באותו הזמן, ובכל זאת להיות בודדים".
אליוט והאחרים, דיברו על טלביזיה, בתחילת שנות השישים. אבל אם נריץ את
הזמן קדימה ב-50 שנים, נוכל לסלוח לעצמנו שטעינו וחשבנו לרגע שמדובר בתגובות של
אנשים לאינטרנט, ובעיקר לרשתות החברתיות השונות.
יום רביעי, 22 בפברואר 2012
20 דברים להתחיל לעשות במערכות יחסים (מכל סוג)
משפחה היא לא רק קשרי דם. אלה האנשים בחיים שלכם
שיעריכו את זה שאתם חלק מהחיים שלהם, אלה שיעודדו אותכם להשתפר בדרכים בריאות
ויצירתיות ואלה שיקבלו לא רק את מי שאתם עכשיו אלא גם את מי שאתם רוצים להיות.
האנשים האלה – המשפחה האמתית שלכם – הם אלה שבאמת חשובים.
הנה 20 דרכים שיכולות לעזור למצוא ולטפח את מערכות
היחסים המיוחדות האלה בחיים שלכם:
יום ראשון, 29 בינואר 2012
30 דברים שאתם צריכים להתחיל לעשות בשביל עצמכם
אז, בהמשך לרשימת הדברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם, הנה
רשימה של דברים שכדאי שתתחילו לעשות בשביל עצמכם:
יום שבת, 15 באוקטובר 2011
למה קשה לנו לבקש סליחה?
קשה לנו לבקש סליחה. זה ברור, כי הרי הרבה יותר נחמד להיות צודקים, לא? אבל לפעמים, אנחנו יודעים שפגענו במישהו חשוב ויקר לנו, ועדיין קשה לנו לבקש סליחה. למה? כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מודים שטעינו, שעשינו משהו שהוא לא בסדר. הנטיה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב, ולהכיר בזה שטעינו או פגענו במישהו אחר פשוט גורם לנו להרגיש לא טוב, ואז אנחנו מתחילים להסביר לעצמנו למה אנחנו צודקים, והצד השני טועה.
בטווח הקצר, זה יכול להועיל ולגרום לנו להרגיש יותר טוב. אבל בטווח הארוך, אם מנתחים את המצב שוב, סביר להניח שנדע שזה לא לגמרי נכון, שאולי באמת היינו לא בסדר ויכול להיות שאנחנו פוגעים בקשר שחשוב לנו וסובלים מתחושת אשמה.
חשוב לזכור שכולם עושים טעויות ולפעמים פוגעים באחרים, אפילו כאלה שחשובים לנו, אפילו בלי להתכוון לזה. להודות בטעות לא פוסל אותנו כבני אדם, לא אומר שאנחנו אנשים רעים ולא אומר שום דבר על האישיות שלנו. זה רק אומר שבסיטואציה מסוימת, פעלנו באופן נקודתי שכנראה לא היה המוצלח ביותר. למרות שאי אפשר לשנות את העבר ולבטל את מה שעשינו, יש גם חדשות טובות - הכרה בטעות ובקשת סליחה יכולה לא רק לשפר את ההרגשה שלכם, אלא גם לשפר את ההרגשה של הצד השני וגם לשפר ולחזק את איכות הקשר שלכם, בהווה ובעתיד. אז למה בכל זאת זה כל כך קשה?
משחקי שליטה
חלק מהאנשים מפרשים הכרה בטעות או בקשת סליחה כחולשה. "אם אני אבקש סליחה היא תחשוב שהתקפלתי ושאני חלש" (או שהוא יחשוב ככה). למחשבה כזו יכולים להיות שני מקורות עיקריים.
אגו
אם האמירה הזו מגיעה מתוך פגיעה באגו, כדאי לברר איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם כדי לשמור על ה"כבוד" שלנו, האם התנצלות ובקשת סליחה באמת גורעת ממנו, והאם זה באמת יותר חשוב מהאדם שכל כך יקר לנו? נסו לחשוב על התנצלות לא כעל חולשה או התחנפות לצד השני. נסו לחשוב שהצד השני, בניגוד למה שאתם חושבים, יכול דווקא לכבד ולהעריך את המאמץ שעשיתם ויזמתם למרות הקושי.
פחד
אם יוצא לנו משפט כזה, הגיע הזמן לברר (בעצמנו או בעזרת איש מקצוע) ממה בדיוק אנחנו מפחדים. בנקודה הזו יש כמה דברים חשובים שאפשר וכדאי לשאול - האם בהכרח הצד השני יפרש את ההתנצלות כחולשה ואין אופציה אחרת? למה שהצד השני יפרש את ההתנצלות כחולשה? איך הוא יכול לנצל את זה נגדי? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם אבקש סליחה? כתבו את המחשבות שלכם על הדף ונסו לבדוק עם עצמכם האם קיימות אופציות נוספות מעבר למה שרשמתם, והאם התשובות שלכם תואמות את המציאות או שאולי הן מעוותות אותה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מבקשת סליחה מכל מיני סיבות לא מציאותיות - פחד שהצד השני יתקוף אותם, ילעג להם או פשוט יסרב לשמוע. אף אחד לא יכול לנבא במדויק מה תהיה התגובה של הצד השני ואיך הוא ינהג, אבל אתם יכולים לנסות לשער זאת על סמך התגובה שלו במצבים בעבר. ביחד עם המחשבות שלכם, כתבו גם את כל הדרכים שאתם יכולים לדמיין שבן או בת הזוג יגיבו, ותרשו לעצמכם להתפרע. "הוא לא יסכים לשמוע ממני מילה וינתק לי את הטלפון", "הוא יכעס אבל בסוף יסלח לי", "אני אצטרך להתאמץ כדי להחזיר את הקשר למצב הקודם שלו", "הוא ממש ישמח ויגיד שגם הוא רצה לבקש סליחה ולא ידע איך", "לא יהיה לו מושג על מה אני מדבר" וכו'. עכשיו עברו על כל מה שרשמתם ונסו לבדוק עם עצמכם עד כמה כל אפשרות היא סבירה באמת, מה הסיכוי שהאפשרויות השליליות הן אלה שיקרו לעומת הסיכוי שתרוויחו מחדש את בן או בת הזוג שלכם ואת הקשר איתו. הערכה כזאת תעזור לכם להגיע להחלטה האם כדאי לכם לבקש סליחה.
בהרבה מאוד מקרים התנצלות מעידה דווקא על חוזק ולא על חולשה, ובהרבה מאוד מקרים לא רק אתם מרגישים רע אלא גם הצד השני, וגם הוא רוצה לבקש סליחה ולא יודע איך. במקרה כזה, אתם תצאו החזקים.
לעשות כמיטב יכולתכם
הגעתם למסקנה ששום דבר טוב לא יצא מזה שתבקשו סליחה (או שאתם מניחים מראש שהצד השני לא יקבל אתכם עם זר פרחים), אבל אתם עדיין מוטרדים מהנושא? זה הזמן לחשוב מה בכל זאת אתם יכולים לעשות, ואיך.
אם אתם מניחים שהצד השני בכלל לא ירצה לדבר איתם, יש פתרונות אחרים. לא חייבים לדבר, העולם של היום מאפשר לנו צורות תקשורת אחרות לא פחות טובות, ולפעמים אפילו יותר טובות. אתם יכולים לשלוח מייל או סמס שמסבירים בעדינות שאתם יודעים שהוא כועס או פגוע, ושהייתם רוצים לבקש סליחה ולהתנצל על מה שעשיתם כי הוא חשוב לכם, ושתעריכו אם הוא יסכים להיפגש ולדבר למרות שהוא כועס (להרבה אנשים קל יותר להביע את עצמם במקרים כאלה דווקא בכתב מאשר בשיחה פנים מול פנים).
אם אתם חוששים מכך שיתפתח ביניכם ריב, נסו לבחון את הפעמים הקודמות בהן דיברתם על אותו נושא ונסו לזהות איך זה הפך לריב. לא מספיק לזהות איך הדברים הפכו לריב, חשוב לחשוב על פתרונות שימנעו מזה לחזור על עצמו. אתם לא מצליחים לעשות את זה לבד? אפשר (וכדאי) להיעזר באדם שלישי שמכיר את שניכם ושאתם סומכים עליו.
ויכול להיות שגם אם עשינו את כל מה שאנחנו יכולים, הצד השני לא ישנה את דעתו וימשיך לכעוס. זה לא מצב נעים, אבל צריך לזכור שאין לנו יכולת לשלוט על התגובות של אנשים אחרים, גם לא הקרובים אלינו ביותר. עשיתם את מה שיכולתם לעשות ועכשיו הכדור בידיים שלו. ניסיתם את מה שאפשר ולא תסתכלו אחורה ותשאלו את עצמכם "מה היה קורה אם....".
"אבל הוא התחיל!"
באמת? המשפט הזה, ביחד עם משפטים כמו "זה לא הוגן" ו"שהוא יבקש סליחה", פשוט לא קשורים לסיפור הזה. יכול להיות שאתם צודקים, יכול להיות שהוא התחיל, יכול להיות שזה באמת לא הוגן ויכול להיות ששני הצדדים היו לא בסדר ולא רק אתם. אבל, מה שהיה היה ואי אפשר לשנות אותו. השאלה היא מה עושים עם זה עכשיו. אתם מרגישים שאתם צריכים לבקש סליחה או רוצים לשנות את המצב? אל תחכו. קחו אחריות על החלק שלכם (אתם לא צריכים לקחת אחריות על מה שלא שלכם) ובקשו סליחה. יכול מאוד להיות, שבניגוד למה שאתם חושבים, בקשת הסליחה שלכם תשנה את התגובה של הצד השני וגם הוא בתורו יתנצל על החלק שלו בסיפור. ואם זה לא יקרה, אם הוא לא יתנצל או יקבל את ההתנצלות שלכם כמובנת מאליה וישתמש בה כדי להראות כמה הוא צדק, אז מה? משהו הפריע לכם ופעלתם באופן שחשבתם שהוא הנכון. גם אם הצד השני יגיב באופן שלא ממש מתאים לכם, אתם יכולים לבחור איך להתייחס לזה ויזה משקל לתת לתגובה שלו. אם נתקלתם בתגובה שלילית, הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה והתנצלתם, וזכרו שבחרתם בדרך הזו כי האפשרויות האחרות הרבה פחות נעימות לכם. אל תשכחו שעשיתם את מה שנכון עבורכם, ולא עבור אף אחד אחר. וזה, מה שחשוב באמת.
יום שבת, 8 באוקטובר 2011
חשבון נפש למערכת היחסים
בראש השנה, ביום הראשון של השנה החדשה, לדתיים יש מנהג בשם "תשליך" – ללכת לים או לנהר הקרוב ולנער את בגדיהם ולזרוק למים את כל הפירורים שהיו להם בכיסים ולהתפלל שם תפילה מיוחדת. באמצעות הטקס הזה הם משליכים את העבירות שעשו לים, ומטהרים את עצמם לקראת השנה החדשה. לטקס הזה, שנראה מוזר לכמה אנשים, יש מטרה – לעורר את האדם להגיע להתבוננות פנימית ולהתחייב לעצמו לתקן ולשפר את מעשיו. אני רוצה להציע דבר דומה בנוגע ליחסים וזוגיות – כמו שצריך להתנקות מחטאי השנה הקודמת, כדאי להתנקות גם מ"חטאי" הזוגיות הקודמים, לפני שנכנסים לזוגיות חדשה. זה נכון גם כשרוצים לשפר זוגיות קיימת, ולא רק כאשר מדובר בזוגיות חדשה.
יום שלישי, 6 בספטמבר 2011
חוק 5% | לבנות תקשורת מועילה
ללמוד להישאר נוכח ולא להישאב לויכוח של צודק או טועה, דורש מאיתנו כוונה אמתית לצאת מהשגרה של הרגלים ישנים. כמו שכתבתי כאן, להיות צודק ולהגן על עמדתנו בדיון או ויכוח מתמשכים מהווה גורם תגובתי. אנחנו מגיבים במגננה ואז משיבים במתקפה או האשמה. הסוג הזה של חילופי דברים נראה חסר טעם ובעל סיכוי קטן מאוד להצלחה. שני הצדדים מרגישים מבוטלים והפער ואי ההסכמה רק הולכים וגדלים. ובכל זאת, זה יכול להיראות אחרת.
תוויות:
זוגיות,
חשיבה,
להיות צודק,
שינוי,
תקשורת
יום שישי, 2 בספטמבר 2011
למה כל כך חשוב לנו להיות צודקים?
אחד מהנושאים הנפוצים – והמזיקים – בתרבות שלנו הוא הצורך להיות צודקים. זה אחד מאותם נושאים שעוברים מדור לדור ואנחנו נענים להם כמובן מאליו ולא עוצרים לשאול למה. זה מושרש במערכת האמונות שלנו ובשייכות הקולקטיבית שלנו כל כך עמוק כך שאנחנו מעולם לא עוצרים אפילו כדי לבחון את זה. לעצור ולשאול למה להיות צודקים זה כל כך חשוב וכל כך מחייב יוכל לשרת אותנו בצורה אמתית. אבל לפני שנתחיל, נבדוק איך זה משפיע על החיים שלנו.
תוויות:
ויכוחים,
זוגיות,
להיות צודק,
רגשות,
תקשורת
יום שישי, 26 באוגוסט 2011
הבעיה עם פרפקציוניזם
השאיפה והרצון להיות מושלמים לוכדת הרבה אנשים וכולאת אותם בתוך מתח אכזרי שאינו מרפה, ולעיתים אף גורם להרס ופגיעה במערכות היחסים שלהם. מדובר בתופעה מעניינת, בהינתן שהרבה אנשים מאמינים שחיפוש אחר שלמות הוא דבר טוב. כמו הרבה מהאמונות והנחות הפעולה בתרבות שלנו, כשאנחנו בוחנים את זה לעומק נמצא שיש בכך מעט מאוד הגיון.
תוויות:
זוגיות,
יחסים,
פרפקציוניזם
הירשם ל-
רשומות (Atom)