אם הביקוש לפסיכותרפיה גדל פי שלושה בחמש עשרה השנים האחרונות, ומחקרים מראים שפסיכותרפיה היא הפתרון היעיל והמועדף על פני טיפול תרופתי לטיפול בבעיות הנפוצות (למשל דיכאון וחרדה. בגלל תופעות לוואי, טיפול תרופתי ממולץ רק במקרה שפסיכותרפיה אינה מובילה לשיפור או שהמטופל אינו מעוניין בה), איך זה שבפועל, מספר המטופלים ירד בלמעלה משלושים אחוזים?
מה מסביר את הפער בין מה שהמטופלים רוצים, מבקשים ומפיקים ממנו תועלת אמתית, לבין מה שקורה בפועל?
התשובה היא בעיית תדמית.
רופאים, פסיכיאטרים, חברות ביטוח והציבור, ואפילו חלק מהפסיכותרפיסטים, אינם מודעים לרמת התמיכה שבפסיכותרפיה מקבלת ממחקרים בשנים האחרונות. המצב הזה הולך ומחריף לאור השיווק האגרסיבי של תעשיית התרופות המשופעת בכסף, ודוחפת את עולם הנפש כולו לביולוגיה.
האמת היא שמחקרים מראים שפסיכותרפיה אפקטיבית לפחות כמו טיפול תרופתי, ובטווח הארוך נמצאה כמועילה יותר.
למאמר המלא שהתפרסם בניו יורק טיימס, לחצו כאן.
מה מסביר את הפער בין מה שהמטופלים רוצים, מבקשים ומפיקים ממנו תועלת אמתית, לבין מה שקורה בפועל?
התשובה היא בעיית תדמית.
רופאים, פסיכיאטרים, חברות ביטוח והציבור, ואפילו חלק מהפסיכותרפיסטים, אינם מודעים לרמת התמיכה שבפסיכותרפיה מקבלת ממחקרים בשנים האחרונות. המצב הזה הולך ומחריף לאור השיווק האגרסיבי של תעשיית התרופות המשופעת בכסף, ודוחפת את עולם הנפש כולו לביולוגיה.
האמת היא שמחקרים מראים שפסיכותרפיה אפקטיבית לפחות כמו טיפול תרופתי, ובטווח הארוך נמצאה כמועילה יותר.
למאמר המלא שהתפרסם בניו יורק טיימס, לחצו כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה