יום ראשון, 4 במאי 2014

פייסבוק | הרשת האנטי חברתית

אור יניר - פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית
לפני לא הרבה מאוד זמן צורת תקשורת חדשה סחפה את העולם ושינתה את החיים בדרכים שאיש כמעט לא יכל לדמיין קודם לכן. אחדים אמרו עליה שהיא "אמצעי התקשורת הנפלא ביותר שיצר האדם" ואחרים דיברו על הפוטנציאל העצום שלה להביא למהפיכה של ממש בתחומי החדשות, הבידור ואפילו חינוך. למשורר ט.ס. אליוט היה משהו אחר לגמרי להגיד: "זה מדיום בידור שמאפשר למיליונים של אנשים לשמוע את אותה בדיחה באותו הזמן, ובכל זאת להיות בודדים".

אליוט והאחרים, דיברו על טלביזיה, בתחילת שנות השישים. אבל אם נריץ את הזמן קדימה ב-50 שנים, נוכל לסלוח לעצמנו שטעינו וחשבנו לרגע שמדובר בתגובות של אנשים לאינטרנט, ובעיקר לרשתות החברתיות השונות.


בראש הרשתות החברתיות נמצאת כמובן הרשת הגדולה מכולן – פייסבוק, שחגגה לא מכבר עשור להקמתה. הנתונים שמציגה פייסבוק הם לא פחות ממדהימים – בתוך עשור היא הגיעה ל-1.3 מילארד (!) בני אדם, כאשר חצי מהם משתמשים בה בכל יום ומבלים בה בממוצע כעשרים דקות. היא מאפשרת חיבור של משפחות בין יבשות שונות, איחד של חברים אחרי שנים והיכרות עם אנשים מכל פינה בעולם.

למרות זאת, לא בטוח שההשפעה של פייסבוק על המשתמשים שלה היא לא בלתי מזיקה. יותר ויותר מחקרים מצביעים על כך שהיכולת לתקשר ולהתחבר לאחרים מכל מקום ןבכל רגע נתון לא בהכרח עושה אותם לשמחים יותר. למעשה, היא יכולה להוריד את רמת הסיפוק ואת המידה בה הם מרוצים מהחיים. האם באמת יכול להיות שפייסבוק עושה אתכם עצובים?

בקיץ האחרון, קבוצה של פסיכולוגים מאוניברסיטת מישיגן ומאוניברסיטת לובן (שבבלגיה) ערכו מחקר ובדקו את ההשפעות שיש לשימוש בפייסבוק על רמת הסיפוק לאורך זמן. לאורך שבועיים, המשתתפים נשאלו 5 פעמים ביום לדווח על המצב הרגשי שלהם.  הם נשאלו שאלות כמו "איך אתה מרגיש עכשיו", "כמה בודד אתה מרגיש עכשיו?", "כמה פעמים השתמשת בפייסבוק מאז הפעם האחרונה שנשאלת?" וכו'. זה אפשר לחוקרים לקבל כמה תמונות מצבם הרגשי של המשתתפים לאורך היום, ולא רק בנקודת זמן אחת, וגם לדעת מתי וכמה זמן השתמש כל אחד ברשת החברתית.

החוקרים מצאו קשר בין שימוש בפייסבוק לבין רמה נמוכה של רווחה רגשית. "ככל שאנשים השתמשו בפייסבוק יותר לאורך השבועיים, כל רמת הסיפוק שלהם ירדה לאורך הזמן" אמרו החוקרים. "במקום להגביר ולחזק רווחה...הממצאים מציעים שפייסבוק מחלישה אותה".

תחרות פופולריות

לממצאים האלו יש מספר הסברים אפשריים. ייתכן ואנשים שמצב הרוח שלהם היה ירוד יותר מלכתחילה הרבו להשתמש יותר בפייסבוק, אך החוקרים שללו הסבר זה משום שהיו יכולים לראות זאת במאגר הנתונים שלהם לפני שאותם אנשים השתמשו ברשת החברתית.

החוקרים ציינו שהרשת החברתית היא מקור בעל ערך יקר ערך לסיפוק הצורך האנושי הבסיסי בקשר אנושי. אך הם הוסיפו שהקשר האנושי שפייסבוק מספקת לנו לא גורם לאנשים להרגיש טוב יותר לאורך זמן. את הממצא הזה הם גילו דווקא בקשר אנושי שנעשה פנים מול פנים. אם קשר אנושי גורם לאנשים להרגיש טוב יותר, מדוע זה לא קורה ברשתות החברתיות? החוקרים הציעו שיש משהו אחר באינטראקציה חברתית דיגיטלית.

אפשרות אחת היא שמדובר פשוט בקנאה. אחרי הכל, לראות את בני הדודים שלכם והחברים שלכם מהתיכון מתרברבים על הקריירות המצליחות שלהם, על החופשות ועל הילדים שלהם יכול להוציא את האויר מהמפרשים. חוקרים שונים נתנו לאפקט הזה את השם "סינדרום העולם החברתי", שם נראה כי כולם נהנים יותר ממכם. השם מגיע מאפקט אותו מצאו סוציולוגים בשנות ה-70 וקראו לו "אפקט העולם המרושע", והצביע על על כך שאנשים שנחשפו לאלימות בטלביזיה חשבו שהעולם הוא מקום רע יותר מאשר אלו שלא. סביר להניח שהחברים שלכם בפייסבוק, כולם, מספרים על ההצלחות שלהם והדברים הטובים שקורים להם הרבה יותר מאשר על הכשלונות והדברים הרעים שקורים להם, מה שיכול לתת תמונה מעוותת של איך החיים שלהם באמת נראים.

תופעה נוספת שצמחה בשנים האחרונות יכול גם היא להסביר את חוסר הסיפוק – החברים שלכם, בממוצע, יותר פופולריים ממכם. זו לא תופעה חדשה, היא רק חדשה בצורה הדיגיטלית.

כבר בשנת 1991 חשף הסוציולוג סקוט פלד ממצאים מפתיעים במחקר שערך בקרב ילדים עוד לפני עידן האינטרנט. הוא שאל ילדים בכמה בתי ספר כמה חברים יש להם והאם מערכת היחסים שלהם היא הדדית, ושרטט רשת חברתית לפי המידע. להפתעת כולם, הוא גילה שכמעט בכל המקרים, לחברים של הילדים היו יותר חברים מאשר להם.

מי יותר טוב, מי הכי טוב?

מאז המחקר המפתיע של פלד, חוקרים אחרים מצאו ש"פרדוקס החברות" הוא מאפיין כללי של רשתות חברתיות, שמצביע גם על תכונות אחרות של אותן רשתות. לא רק שלחברים שלכם יש יותר חברים מאשר לכם, הם גם עושים יותר סקס עם יותר פרטנרים.

העליה המטאורית של הרשתות חברתיות אוששה את כל הממצאים האלו, והם תקפים לא רק לפייסבוק. לפי נתן הודס וקבוצת המחקר שלו מאוניברסיטת דרום קליפורניה, "פרדוקס החברות" תקף גם לגבי יותר מ-98% ממשתמשי טוויטר.

למה זה עלול לגרום לכם להרגשה דכאונית? בניגוד לחברויות בעולם הפיזי ולא דיגיטלי, בפייסבוק אתם יכולים לראות בדיוק כמה פופולריים החברים היותר פופולריים שלכם, ואתם עושים את זה בלי לשים לב בכלל.

יותר מזה. בחודש ינואר השנה מצאו חוקרים מאוניבריסטת טולוז בצרפת ומאוניברסיטת אלטו בפינלנד שאושר ועושר מראים בדיוק את אותה התנהגות פרדוקסלית. אז גם אם הרבה מהחברים שלכם הם כמוכם, המחקר מציע שיש יותר מסיכוי סביר שיש ביניהם לפחות אדם אחד שבאופן משמעותי שמח יותר ממכם או עשיר יותר ממכם.


כל זה יכול להיות בסופו של דבר, די מדכא. ובנינו, זה לא שונה בהרבה ממש שאמר ט.ס. אליוט על הטלביזיה לפני 50 שנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה