יום שישי, 30 בדצמבר 2011

להגשים ייעוד | לממש את הפוטנציאל שבך

כולנו נולדנו והגענו לעולם עם סט של יכולות אישיות, עוצמות והעדפות אישיות. כל אלה מספקים לנו את הפוטנציאל להגשים את הייעוד שלנו ולהגשים את עצמנו, וכשאנחנו מממשים את אותו פוטנציאל אנחנו מגיעים לנקודת האושר. אם אתם לא מעוניינים לממש את הפוטנציאל שלכם, תעברו לאתר הבא. בהנחה שאתם כן מעוניינים בזה, המשיכו לקרוא.



כשאני אומר ייעוד אני לא מתכוון לאיזה גורל או הכוונה אלוהית כזאת או אחרת, אף אחד לא ייעד לנו מטרה מוגדרת לפני שנולדנו. כשאני אומר ייעוד אני לא מתכוון לבחירת מקצוע מדויקת, למציאת בן או בת זוג מתאימים והקמת משפחה.
כשאני אומר ייעוד אני מתכוון למימוש הפוטנציאל הטמון בכל אחד ואחד מאיתנו, זה מתבטא בכל התחומים בחיים – בתחום החברתי עם בני/בנות זוג וחברים, בתחום המקצועי ובעיקר בתחום הרגשי. מימוש הפוטנציאל שלנו משפיע על האופן בו אנחנו מנצלים את הזמן הפנוי שלנו ועל האופן בו אנחנו חווים את החיים ואת העונג והעושר שיש להם להציע לנו.

הפוטנציאל שלנו יכול להתממש בכל תחום, אבל במקרים רבים הוא לא מנוצל בגלל חוסר הבנה וראיה של המגוון העצום של האפשרויות העומדות בפנינו, ולפעמים גם בגלל פחד לעשות את הבחירה הלא נכונה. אבל כשאנחנו מממשים את הפוטנציאל שלנו ומגשימים את עצמנו, שם נמצא האושר שלנו. אנחנו מרגישים סיפוק ושמחה מהעשיה שלנו, ויותר מכל, אנחנו מרגישים שלקיום שלנו יש משמעות. אנחנו מתחברים למהות הפנימית שלנו, שמאפשרת לנו לנצל את היכולות והעוצמות איתן נולדנו, ולהעשיר את עצמנו בתוך שגרת חיי היום יום.

כדי להגיע לאותה מהות פנימית ומימוש הפוטנציאל – הייעוד שלנו – אנחנו צריכים לבדוק אם הדרך שאנחנו הולכים בה היא הדרך שלנו, זו שאנחנו בחרנו ובוחרים בה, ולא כזו שנבחרה עבורנו. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות כגון "האם אלה החיים שאני בחרתי?", "האם אלה חיים שהורי (למשל) בחרו עבורי?", "האם אני מגשים את החלומות והרצונות שלי או של ההורים/חברה/תקשורת/מורים?".

מגיל מאוד קטן, מהילדות, אנחנו לומדים לרצות אחרים, ובעיקר את "הגדולים" – הורים, מורים וכו', כדי לזכות באהבתם, והרבה פעמים תוך כדי זה אנחנו מאבדים את עצמנו ואת הרצונות האישיים שלנו. כשאנחנו "נתקעים" במקום הזה, אנחנו עושים בחירות מהמקום הלא נכון – אנחנו בוחרים תחום לימודים כזה שההורים שלנו יהיו מרוצים ממנו, אנחנו בוחרים בני/בנות זוג שההורים והחברים שלנו יאהבו, אנחנו בוחרים מקצוע שנחשב למכובד בעיני כולם, העיקר שכולם יהיו מרוצים ויאהבו אותנו. ומה איתנו? כשאנחנו עושים בחירות כאלה, אנחנו משלמים מחיר כבד. אולי אנחנו זוכים באהבה של אחרים, אבל מאבדים את עצמנו. קחו רגע למחשבה, אתם באמת חושבים שההורים, האחים או החברים הטובים שלכם, האנשים הבאמת חשובים בחיים שלכם, יפסיקו לאהוב אתכם אם תבחרו את מה שאתם באמת רוצים?

חלק מהמטופלים שלי נמצאים בדיוק במצב הזה. הם כבר לא ילדים, הם אנשים מבוגרים ועצמאים, בעלי מקצוע ומשפחות, והם מרגישים שכל החיים הם פעלו ועשו דברים בשביל לרצות אחרים ובדרך איבדו את עצמם, והיום הם בקושי יודעים מי הם. הם סובלים מהתקפי חרדה ודכאונות, הם מרגישים ריקים והם מרגישים שהחיים שלהם חסרי משמעות.

לא משנה כמה אנחנו מעמידים פנים שהכל בסדר ושאנחנו עושים מה שאנחנו באמת רוצים, יש לנו מנגנון שרושם את הכל, מעין "עד" אם תרצו, שרואה הכל וזוכר הכל, ויודע את מידת הזיוף והשקר שלנו. הוא רואה את המחיר הכבד שאנחנו משלמים ורואה איך אנחנו בוגדים בעצמנו, וכדי להזכיר לנו שזה מה שאנחנו עושים, הוא מעורר אצלנו מצבים נפשיים לא נוחים, כדי שנמצא את הדרך האישית והמיוחדת שלנו להגשים ולממש את הפטונציאל שלנו ונגיע לייעוד שלנו, אז הוא יעזוב אותנו בשקט ונתקרב לאושר.
הגשמת הפוטנציאל הטמון בנו תאפשר לנו להתחבר לפעימת החיים ולאפשר לה להוליד תעוזה שיוצרת חיבור שמתרחב לאינסוף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה