לעשות הכי טוב שאפשר?

לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים תמיד זה רעיון טוב? האם אנחנו יכולים בכלל להיות בטוחים שמה שאנחנו עושים הוא באמת הכי טוב שאנחנו יכולים? השאלות האלה העסיקו אותי בזמן האחרון אחרי מפגש עם אחד המטופלים, וגרמו לי לחשוב לעומק על המשמעות ועל ההשלכות של הביטוי השכיח כל כך "לעשות את הכי טוב שאפשר".

אותו מטופל שעבדתי איתו הרגיש שזה חיוני שהוא תמיד יעשה את הכי טוב שאפשר. במקרה שלו המשמעות של זה היתה שבאופן קבוע ובלתי פוסק הוא מדד את עצמו, כדי לבדוק אם הוא באמת פעל באופן האופטימלי. הוא אמר שלעיתים קרובות מאוד הוא "נתקע" בלנתח את העבר, שקוע בהתלבטויות אם המילים שבחר וההתנהגות שלו היו הבחירה הטובה ביותר או שיכול היה לעשות משהו אחרת. כשהוא לא היה תקוע במסלול הזה, הוא היה עסוק באובססיביות כמעט בהחלטות עתידיות, מודאג מכך שאולי הן לא הבחירה הטובה ביותר. הטבע של הקול הפנימי שלו היה ביקורתי בצורה יוצאת דופן, כזה שממש מכור להעריך ולמדוד את עצמו כל הזמן.

האירוניה היא שאותו מטופל כמעט ואף פעם לא היה נוכח בהווה. או שהוא היה שקוע בעבר שלו, או שעסק בעתיד, רק לא במה שקורה עכשיו. "לעשות הכי טוב שאפשר" מעצב וגורם לתחרות בלתי נגמרת שלנו עם עצמנו. לתחרות יש בהחלט מקום בתרבות שלנו, אבל אתם יכולים לדמיין אחת כזו שאין לכם אפשרות לקחת ממנה פסק זמן, לעולם? אנשים בעלי חשיבה כזו נוטים להיות פרפקציוניסטים, ולא תמיד מצליחים להבין מה הבעיה עם פרפקציוניזם – שהם כמעט אף פעם לא חיים בהווה אלא תמיד נעים בין הרהור בעבר לבין דאגה לעתיד.

כדי להדגיש ולהאיר יותר את הדילמה, שאלתי את אותו מטופל מה יקרה אם בתור המטפל שלו, במקום להיות נוכח בפגישה שלנו ולהקשיב לו, המחשבות שלי ינדדו למקומות אחרים ואהיה עסוק בלבדוק ולהעריך האם המשפט האחרון שלי היה טוב או לא. דבר כזה כמובן היה לא מקובל בתפקיד שלי כמטפל, שמצריך את הערנות שלי והנוכחות שלי בהווה ובמה שקורה כאן ועכשיו. גם אשתו של אותו מטופל התלוננה לעיתים קרובות שהוא לא פנוי רגשית ולא נמצא בבית (במובן המטאפורי. הוא היה בבית, רק שהראש שלו תמיד היה במקום אחר). אפשר בקלות לדמיין את ההשלכות של היותו נשוי ל"הכי טוב שאפשר" על הנישואים שלו.

אני לא מציע שאנחנו לא צריכים לבחור, באופן סלקטיבי, מקומות שבהם באמת כדאי שננסה ונתאמץ לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים. עם מתינות קלה, לעשות את הכי טוב שאפשר, נראה הגיוני ורצוי לעיתים קרובות. אבל כמנטרה לחיים זה נראה כמו תחרות ריצה אינסופית מול עצמנו בלי קו סיום ובלי אפשרות לקחת פסק זמן. אני מאמין שאם נשלב את המשאלה "אני רוצה להיות נוכח בהווה" ביחד עם "אני רוצה לעשות את הכי טוב", נוכל להתחיל להיות חיים מאוזנים יותר, וכשנבחר להגיד שעשינו את הכי טוב שיכולנו, באמת נתכוון לזה.

לחצו כאן עכשיו לתאום פגישת היכרות.

בקרו באתר שלי.

אל תשכחו לשתף ולאהוב את העמוד שלי ב-Facebook, לעקוב ב-Twitter, ולהצטרף אלי ב-LinkedIn.