לחשוב מחוץ לקופסה

תום סויר

שבת אחר הצהריים, הילדים בחופשה, פרט לתום סוייר, שקיבל מדודתו עונש לסייד את הגדר המקיפה את ביתה. החיים נראים לו בלתי נסבלים. במורד הרחוב מופיע בן, שמלעגו תום חושש יותר מכל, אבל אז נוחתת עליו "השראה".

"שלום תרח, צריך לעבוד מה?"

לאחר שהייה ארוכה ענה תום "הו, זה אתה בן, לא שמתי לב".

"שמע אני הולך לשחות. אתה לא רוצה גם?, אבל כמובן אתה בטח מת לעבוד, לא?"

"לזה אתה קורה עבודה? "

"מה זה אם לא עבודה? "

תום ממשיך לסייד בריכוז ועונה באדישות: "יתכן שזה עבודה ויתכן שלא. מה שאני יודע זה שזה מה שמתחשק לי לעשות".

"בחייך, אתה לא רוצה לומר לי שאתה נהנה מזה"?

"למה שלא איהנה מזה, כמה הזדמנויות יש לילד כמוני לסייד גדר"?

בן סוקר את תום במבט אחר ותוהה: "מה דעתך שתתן לי לסייד קצת"?

כעבור שעות אחדות הייתה הגדר מסוידת בשלוש שכבות סיד, ותום טבל בממון. בזה אחר זה נפרדו ילדי העיירה מרכושם תמורת הזכות לצבוע את הגדר.

ככל שמתרגלים למשהו, כך הוא פחות מגרה את חשיבתנו. שנו שעות עבודה, סעו בדרך אחרת. הפרעות אלו הן בעלות פוטנציאל ליצירת רעיונות חדשים.

בין השראה לטכניקה

הרבה פעמים בחיים אנחנו נתקלים בבעיות שגורמות לנו להיתקע במקום, שאנחנו לא מצליחים לפתור. בהרבה מהמצבים האלה אנחנו אומרים לעצמנו "כדי לפתור את זה אני צריך להיות יצירתי, לחשוב מחוץ לקופסה". היצירתיות מתחילה מהיכולת שלנו להסתכל על המציאות באופן שונה ממה שאנחנו רגילים אליו, לחפש פירוש חדש למציאות ולמצוא בה משהו אחר ממה שאנחנו רגילים. בדיוק כך הצליח תום סויר להסתכל על העבודה השחורה שבסיוד הגדר ולתת לה פירוש חדש, ועוד כזה שעבורו שילמו לו.

מה אנחנו יכולים לעשות כדי לפתח ולשפר את החשיבה היצירתית שלנו? התשובה הטובה ביותר היא כנראה גם הפשוטה ביותר – להתעסק במשהו אחר. חשבו רגע, כמה רעיונות עולים בראשכם השעה שאתם מתקלחים או יוצאים לריצה?

כמובן, אין שום דבר שמבטיח הצלחה ביצירת של רעיונות חדשים, אך ישנם כמה דברים שניתן לעשות כדי לנסות ולשפר את זה. נסו לשלב חלק מהטכניקות האלו בדרך החשיבה הטבעית שלכם, באופן כזה שתגיעו למצב שאתם כלל לא מודעים לעובדה שאתם משתמשים בטכניקה. נסו להפעיל את הטכניקה בכל מצב שאתם רק יכולים, וכך היא תהפוך להיות חלק מצורת החשיבה הטבעית שלכם.

שישה כובעי חשיבה

אדוארד דה בונו, אחד מהמובילים בתחום החשיבה היצירתית, הציע לנו לבחון בעיות שונות דרך ערוצי חשיבה שונים, כאשר אנחנו עוסקים בכל אחד מהם בנפרד באופן מודע. דה בונו מדמה כל ערוץ כזה לכובע בצבע שונה. השיטה של דה בונו יעילה במיוחד בזמן דיון קבוצתי שבו היא מאפשרת "להפריד את האגו מהמחשבה", אך היא טובה גם כאשר אתם לבד.

איך משתמשים בשיטה של דה בונו? מתחילים בהחלטה להקדיש לבעיה מסוימת, ורק לה, 20 דקות. בכל שלוש דקות, מחליפים כובע וביחד איתו את נקודת המבט על הבעיה. רושמים את סדר הכובעים, ומקפידים לחשוב על הבעיה אך ורק מזווית הראיה המתאימה לצבע הכובע. בזמן הזה, רושמים את כל הרעיונות והמחשבות שעולים לנו בראש, ובסופן של 20 הדקות מסתכלים על כל מה שרשמנו. איך נראית הבעיה עכשיו?

ואלה הכובעים של דה בונו –

כובע לבן – עובדות. חשיבה חשיבה נייטרלית ואובייקטיבית בהצגת המידע לקבלת החלטה שקולה.

כובע אדום – רגשות. לגיטימיזציה להכנסת רגשות כולל שנאה ופחד למשל בחשיבה. שימוש בתחושות ובאינטואיציה ובחוש שישי לקבלת החלטות.

כובע שחור – פרקליט השטן. חשיבה בקורתית. הערכה שלילית לנושא בדיון. נסיון אובייקטיבי להראות המרכיבים השליליים והצבעה על טעויות לוגיות או הסתמכות על העבר.

כובע צהוב – הזדמנויות. חשיבה חיובית קונסטרוקטיבית. נסיון להראות החיוב. חיפוש היתרונות. חיפוש הבסיס הלוגי לרעיון. חיפוש הזדמנויות.

כובע ירוק – יצירתיות. סיון להתקדם אל מעבר לידע הקיים. חשיבה לטרלית (צידית, רחבה, מתפרשת) לגיבוש תפיסות ומושגים חדשים.

כובע כחול – חשיבה על החשיבה. ארגון תהליך החשיבה, הגדרת הנוסא, ניסוח השאלות וסיכום.

עיקרון אי הרציפות

ככל שאנחנו רגילים יותר למשהו, הוא מגרה פחות את החשיבה שלנו. ברגע שאנחנו מפריעים לתבנית החשיבה שלנו, אנחנו יוצרים למעשה גירוי חדש שמכריח אותנו ליצור קשרים חדשים כדי שנוכל להבין את המצב. חשבו לרגע על האופן שבו אתם נוהגים – זו פעולה כמעט אוטומטית. אבל עכשיו דמיינו, שבאמצע הנהיגה פתאום קופץ לכביש ילד. הפרעה כזו מיד תוציא אתכם מהמצב האוטומטי בו אתם נמצאים ותגרום לכם להעריך מחדש את המצב ולפעול בהתאם. השתמשו בהפרעות כאלה בחיי היום יום שלכם והכניסו אותם לשגרת היום.  שנו שעות עבודה, סעו בדרכים שונות לעבודה, החליפו את תחנת הרדיו שאתם רגילים לשמוע בדרך, קראו עיתונים וספרים שלא הייתם קוראים באופן רגיל, צפו בתכניות טלביזיה שלא הייתם צופים בהן באופן רגיל. אלה אולי נראות כמו הפרעות קטנות, אבל הן בעלות פוטנציאל עצום לשינוי נתיבי החשיבה שלכם וליצירת רעיונות חדשים.

כוחה של שאלה טיפשית

במהלך טיול משפחתי, אדוארד לנד צילם את משפחתו. בשלב מסוים, כשבתו שאלה "למה אנחנו חייבים לחכות כדי לראות את התמונות?", התשובה הטובה ביותר שהיתה ללנד היא "שאלה טובה". לנד כתב לעצמו מספר רעיונות וכשחזר מהחופשה ניסה אותם במעבדה הפרטית שלו. התוצאה של ניסויים אלה, שהיו תוצאה של השאלה הטיפשית לכאורה של בתו של לנד, היתה מצלמת הפולארויד המוכרת. לנד מצא את התשובה הנכונה. אך חברה אחרת מצאה תשובה טיפשית ומוטעית לשאלה הזו כאשר החליטה שללקוחות שלהם לא איכפת לחכות כדי לראות את התמונות שלהם. זו היתה חברת קודאק המוכרת, שנאלצה יותר מאוחר לשלם סכומי עתק בתביעות נגדה על הפרת פטנט, ובאיבוד נתח שוק חשוב.

חשיבה מטאפורית

מטאפורה היא צורת חשיבה המחברת בין שני עולמות תוכן בעלי משמעות שונה, שלכאורה לא קיים ביניהם קשר, ויוצרת ישות חדשה. חישבו למשל על הביטוי "שרשרת המזון" – אין כל קשר משמעותי בין מזון לבין שרשראות, אבל החיבור שלהם מובן לכולנו. השימוש במטאפורות יעניק משמעות חדשה ויאפשר לנו מבט חדש המבוסס על קווי דמיון. המוח האנושי מחפש קווי דמיון בכל מקום. מפת דרכים, למשל, היא מודל או מטאפורה שימושית המדמה מציאות טופוגרפית. השימוש במטאפורות יאפשר לנו לראות כל בעיה באור חדש.

אמא טבע מורה לחיים

אגדה אורבנית מספרת שפילו פרנסוורת' חווה השראה שהובילה להמצאת הטלוויזיה, כשישב על צלע גבעה באיידהו. שורות שתילי התירס המסודרות והמדויקות בשדה שמולו סיפקו לו את הרעיון ליצירת תמונה הבנויה משורות מסודרות של נקודות שחורות ולבנות על שפופרת קתודית. באותו זמן היה פרנסוורת' בן 14. שנה לאחר מכן הוא הציג את הרעיון בפרויקט מדעי בבית הספר ובגיל 21 הראה את המודל הראשון העובד של הטלוויזיה. בין אם זה נכון ובין אם לא, חשבו כמה השראה אתם יכולים לקבל מהדברים שמסביבכם כל הזמן, אם רק תשנו את צורת החשיבה שלכם.