קשה לנו לבקש סליחה. זה ברור, כי הרי הרבה יותר נחמד להיות צודקים, לא? אבל לפעמים, אנחנו יודעים שפגענו במישהו חשוב ויקר לנו, ועדיין קשה לנו לבקש סליחה. למה? כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מודים שטעינו, שעשינו משהו שהוא לא בסדר. הנטיה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב, ולהכיר בזה שטעינו או פגענו במישהו אחר פשוט גורם לנו להרגיש לא טוב, ואז אנחנו מתחילים להסביר לעצמנו למה אנחנו צודקים, והצד השני טועה.
בטווח הקצר, זה יכול להועיל ולגרום לנו להרגיש יותר טוב. אבל בטווח הארוך, אם מנתחים את המצב שוב, סביר להניח שנדע שזה לא לגמרי נכון, שאולי באמת היינו לא בסדר ויכול להיות שאנחנו פוגעים בקשר שחשוב לנו וסובלים מתחושת אשמה.
חשוב לזכור שכולם עושים טעויות ולפעמים פוגעים באחרים, אפילו כאלה שחשובים לנו, אפילו בלי להתכוון לזה. להודות בטעות לא פוסל אותנו כבני אדם, לא אומר שאנחנו אנשים רעים ולא אומר שום דבר על האישיות שלנו. זה רק אומר שבסיטואציה מסוימת, פעלנו באופן נקודתי שכנראה לא היה המוצלח ביותר. למרות שאי אפשר לשנות את העבר ולבטל את מה שעשינו, יש גם חדשות טובות - הכרה בטעות ובקשת סליחה יכולה לא רק לשפר את ההרגשה שלכם, אלא גם לשפר את ההרגשה של הצד השני וגם לשפר ולחזק את איכות הקשר שלכם, בהווה ובעתיד. אז למה בכל זאת זה כל כך קשה?
משחקי שליטה
חלק מהאנשים מפרשים הכרה בטעות או בקשת סליחה כחולשה. "אם אני אבקש סליחה היא תחשוב שהתקפלתי ושאני חלש" (או שהוא יחשוב ככה). למחשבה כזו יכולים להיות שני מקורות עיקריים.
אגו
אם האמירה הזו מגיעה מתוך פגיעה באגו, כדאי לברר איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם כדי לשמור על ה"כבוד" שלנו, האם התנצלות ובקשת סליחה באמת גורעת ממנו, והאם זה באמת יותר חשוב מהאדם שכל כך יקר לנו? נסו לחשוב על התנצלות לא כעל חולשה או התחנפות לצד השני. נסו לחשוב שהצד השני, בניגוד למה שאתם חושבים, יכול דווקא לכבד ולהעריך את המאמץ שעשיתם ויזמתם למרות הקושי.
פחד
אם יוצא לנו משפט כזה, הגיע הזמן לברר (בעצמנו או בעזרת איש מקצוע) ממה בדיוק אנחנו מפחדים. בנקודה הזו יש כמה דברים חשובים שאפשר וכדאי לשאול - האם בהכרח הצד השני יפרש את ההתנצלות כחולשה ואין אופציה אחרת? למה שהצד השני יפרש את ההתנצלות כחולשה? איך הוא יכול לנצל את זה נגדי? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם אבקש סליחה? כתבו את המחשבות שלכם על הדף ונסו לבדוק עם עצמכם האם קיימות אופציות נוספות מעבר למה שרשמתם, והאם התשובות שלכם תואמות את המציאות או שאולי הן מעוותות אותה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מבקשת סליחה מכל מיני סיבות לא מציאותיות - פחד שהצד השני יתקוף אותם, ילעג להם או פשוט יסרב לשמוע. אף אחד לא יכול לנבא במדויק מה תהיה התגובה של הצד השני ואיך הוא ינהג, אבל אתם יכולים לנסות לשער זאת על סמך התגובה שלו במצבים בעבר. ביחד עם המחשבות שלכם, כתבו גם את כל הדרכים שאתם יכולים לדמיין שבן או בת הזוג יגיבו, ותרשו לעצמכם להתפרע. "הוא לא יסכים לשמוע ממני מילה וינתק לי את הטלפון", "הוא יכעס אבל בסוף יסלח לי", "אני אצטרך להתאמץ כדי להחזיר את הקשר למצב הקודם שלו", "הוא ממש ישמח ויגיד שגם הוא רצה לבקש סליחה ולא ידע איך", "לא יהיה לו מושג על מה אני מדבר" וכו'. עכשיו עברו על כל מה שרשמתם ונסו לבדוק עם עצמכם עד כמה כל אפשרות היא סבירה באמת, מה הסיכוי שהאפשרויות השליליות הן אלה שיקרו לעומת הסיכוי שתרוויחו מחדש את בן או בת הזוג שלכם ואת הקשר איתו. הערכה כזאת תעזור לכם להגיע להחלטה האם כדאי לכם לבקש סליחה.
בהרבה מאוד מקרים התנצלות מעידה דווקא על חוזק ולא על חולשה, ובהרבה מאוד מקרים לא רק אתם מרגישים רע אלא גם הצד השני, וגם הוא רוצה לבקש סליחה ולא יודע איך. במקרה כזה, אתם תצאו החזקים.
לעשות כמיטב יכולתכם
הגעתם למסקנה ששום דבר טוב לא יצא מזה שתבקשו סליחה (או שאתם מניחים מראש שהצד השני לא יקבל אתכם עם זר פרחים), אבל אתם עדיין מוטרדים מהנושא? זה הזמן לחשוב מה בכל זאת אתם יכולים לעשות, ואיך.
אם אתם מניחים שהצד השני בכלל לא ירצה לדבר איתם, יש פתרונות אחרים. לא חייבים לדבר, העולם של היום מאפשר לנו צורות תקשורת אחרות לא פחות טובות, ולפעמים אפילו יותר טובות. אתם יכולים לשלוח מייל או סמס שמסבירים בעדינות שאתם יודעים שהוא כועס או פגוע, ושהייתם רוצים לבקש סליחה ולהתנצל על מה שעשיתם כי הוא חשוב לכם, ושתעריכו אם הוא יסכים להיפגש ולדבר למרות שהוא כועס (להרבה אנשים קל יותר להביע את עצמם במקרים כאלה דווקא בכתב מאשר בשיחה פנים מול פנים).
אם אתם חוששים מכך שיתפתח ביניכם ריב, נסו לבחון את הפעמים הקודמות בהן דיברתם על אותו נושא ונסו לזהות איך זה הפך לריב. לא מספיק לזהות איך הדברים הפכו לריב, חשוב לחשוב על פתרונות שימנעו מזה לחזור על עצמו. אתם לא מצליחים לעשות את זה לבד? אפשר (וכדאי) להיעזר באדם שלישי שמכיר את שניכם ושאתם סומכים עליו.
ויכול להיות שגם אם עשינו את כל מה שאנחנו יכולים, הצד השני לא ישנה את דעתו וימשיך לכעוס. זה לא מצב נעים, אבל צריך לזכור שאין לנו יכולת לשלוט על התגובות של אנשים אחרים, גם לא הקרובים אלינו ביותר. עשיתם את מה שיכולתם לעשות ועכשיו הכדור בידיים שלו. ניסיתם את מה שאפשר ולא תסתכלו אחורה ותשאלו את עצמכם "מה היה קורה אם....".
"אבל הוא התחיל!"
באמת? המשפט הזה, ביחד עם משפטים כמו "זה לא הוגן" ו"שהוא יבקש סליחה", פשוט לא קשורים לסיפור הזה. יכול להיות שאתם צודקים, יכול להיות שהוא התחיל, יכול להיות שזה באמת לא הוגן ויכול להיות ששני הצדדים היו לא בסדר ולא רק אתם. אבל, מה שהיה היה ואי אפשר לשנות אותו. השאלה היא מה עושים עם זה עכשיו. אתם מרגישים שאתם צריכים לבקש סליחה או רוצים לשנות את המצב? אל תחכו. קחו אחריות על החלק שלכם (אתם לא צריכים לקחת אחריות על מה שלא שלכם) ובקשו סליחה. יכול מאוד להיות, שבניגוד למה שאתם חושבים, בקשת הסליחה שלכם תשנה את התגובה של הצד השני וגם הוא בתורו יתנצל על החלק שלו בסיפור. ואם זה לא יקרה, אם הוא לא יתנצל או יקבל את ההתנצלות שלכם כמובנת מאליה וישתמש בה כדי להראות כמה הוא צדק, אז מה? משהו הפריע לכם ופעלתם באופן שחשבתם שהוא הנכון. גם אם הצד השני יגיב באופן שלא ממש מתאים לכם, אתם יכולים לבחור איך להתייחס לזה ויזה משקל לתת לתגובה שלו. אם נתקלתם בתגובה שלילית, הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה והתנצלתם, וזכרו שבחרתם בדרך הזו כי האפשרויות האחרות הרבה פחות נעימות לכם. אל תשכחו שעשיתם את מה שנכון עבורכם, ולא עבור אף אחד אחר. וזה, מה שחשוב באמת.
