פרדוקס הבחירה | למה יותר זה פחות?

בפוסט הזה הסברתי איך החיים בעיר קשורים לחרדה. חלק ממה שתיארתי הוא אפשרויות הבחירה האינסופיות שהחיים בעיר מציעים לנו. באופן טבעי, כולנו רוצים שיהיו לנו כמה שיותר אפשרויות בחירה, ועל פני הדברים נראה כי ריבוי אפשרויות בחירה הוא דבר שבאמת מיטיב איתנו. לריבוי אפשרויות יש כמובן יתרונות, אבל יש לו גם לא מעט השלכות שליליות, שרבים מאיתנו לא רוצים לחשוב עליהן במקרה הטוב, ומדחיקים אותן במקרה הרע. למה זה קורה?

כולנו רוצים יותר רווחה. אנחנו רוצים לחיות בערים עם רווחה גדולה וטובה יותר ובמדינות עם רווחה גדולה וטובה יותר, ובצדק. ההנחה המקובלת היא שכדי להגדיל את הרווחה יש להגדיל את החופש, וכדי להגדיל את החופש יש להגדיל את מספר אפשרויות הבחירה. זה יוצר משוואה פשוטה שאומרת יותר אפשרויות בחירה = יותר רווחה. האמונה הזו עובדת בשיווק (רשתות מנסות להגדיל את כמות המוצרים מתוכם אתם יכולים לבחור מתוך אמונה שזה יעניק לכם חופש, ואם יהיה לכם יותר חופש תקנו אצלם) ולמעשה האמונה הזו מושרשת כל כך עמוק בחברה, שיש סיכוי שהיא נמצאת במי השתיה שלכם. אבל האם זה באמת נכון? לא בטוח.

דמיינו את הסיטואציה הבאה – אתם רוצים להרכיב מערכת קולנוע ביתי משלכם. אתם ניגשים לחנות האלקטרוניקה הקרובה ובודקים את ההיצע – יש אינסוף מגברים, אינסוף רמקולים, אינסוף נגני דיוידי, אינסוף מקרנים, אינסוף מסכים. אתם יכולים להרכיב מאות מערכות שונות. או דמיינו שאתם מנסים לבחור בסופרמרקט רוטב לסלט – המבחר של הרטבים המוכנים הוא עצום, וזה עוד בלי להתייחס למספר סוגי שמן הזית והחומץ הבלסמי שהייתם צריכים להתמודד איתם לו רציתם להכין רוטב בעצמכם. אפשרויות הבחירה שעומדות בפניכם הן בלתי נגמרות, וזה קורה בכל תחום בחיים שלכם – החל מהרוטב לסלט, דרך הבגדים שאתם לובשים ועד מתי, איפה ואיך לעבוד. אתם יכולים ללכת עם הילדים שלכם למשחק כדורסל והטלפון הנייד עם האי מייל של העבודה יהיה בכיס שלכם – עומדת בפניכם אפשרות הבחירה האם לבדוק אם קיבלתם תשובה לאי מייל ששלחתם בצהריים או לא. גם אם הבחירה שלכם תהיה לא לבדוק, חוויית הצפיה במשחק עם הילדים שלכם כנראה לא תהיה זהה לחוויה אם הייתם משאירים את העבודה בעבודה.

בכל תחום שנבחן, בין אם מדובר בסגנון חיים או דברים חומריים, דברים קטנים או דברים גדולים, החיים הם עניין של בחירה. לריבוי אפשרויות הבחירה יש כמובן השפעות חיוביות על החיים שלנו, אבל יש לו גם השפעות שליליות.

ההשפעה השלילית הראשונה היא שבאופן פרדוקסלי, כל אפשרויות הבחירה האלה מובילות לשיתוק במקום לחופש. כשיש כל כך הרבה אפשרויות לבחור מתוכן, אנשים מוצאים את עצמם במצב שבו הם מתקשים לבחור בכלל. במחקר שנעשה בארה"ב על בחירת קרנות פנסיה וכלל כמליון (!) משתתפים בכ-2,000 מקומות עבודה שונים, נמצא שעל כל 10 קרנות אפשריות שהוצעו, מספר העובדים שבחרו בקרן כלשהי ירד בשני אחוזים. כשיש 50 קרנות פנסיה לבחור ביניהן לעומת 5, עשרה אחוזים פחות מהעובדים בוחרים בקרן כלשהי. למה? כי כשיש 50 אופציות ההחלטה לבחור מאיזו מהן לבחור הופכת לקשה כל כך שאנשים פשוט דוחים את ההחלטה למחר. ואז למחר ולמחר ולמחר, וכמובן שאותו מחר אף פעם לא מגיע, וההחלטה לא נעשית. זה אומר לא רק שכשהם יצאו לפנסיה לא יהיה להם ממה להתקיים, הם גם מפסידים כסף כל שנה עוד לפני הפרישה. 

ההשפעה השלילית השניה היא שגם אם הצלחנו להתגבר על השיתוק ולבחור משהו, נהיה מרוצים פחות מהבחירה שלנו מאשר מצב שבו היו לנו פחות אופציות בחירה. יש לזה כמה סיבות:

1. חרטה וחרטה צפויה – בואו נחזור לרוטב לסלט שהייתם צריכים לבחור בסופר. כשיש כל כך הרבה אופציות בחירה לרוטב לסלט והרוטב שבחרתם לא יצא מושלם, קל מאוד לדמיין בחירה אחרת שהייתם יכולים לעשות והיתה טובה יותר מזו שעשיתם. מה שקורה בראש שלכם באותו רגע הוא שהאלטרנטיבה המדומיינת, זו של הרוטב שלא בחרתם, גורמת לכם להתחרט על הרוטב שכן בחרתם, והחרטה הזו גורעת משביעות הרצון שלכם מהרוטב שבחרתם, גם אם זו היתה בחירה טובה. ואנחנו מדברים בסך הכל על רוטב לסלט. ככל שיש יותר אפשרויות לבחור מתוכן, קל יותר להתחרט.

2. עלות ההזדמנות – דמיינו את התסריט הבא – אתם מחפשים אחרי חניה לאוטו, עוברים חניה אחת בקצה הרחוב ואומרים לעצמכם "אולי יש חניה יותר קרובה". אתם ממשיכים ומתקרבים לבית שלכם, מגלים שאין חניה יותר קרובה וממשיכים לחפש. ואז אתם עוברים ליד אותו המקום שבו היתה חניה, רק שעכשיו היא תפוסה. המחשבה שעוברת לכם בראש היא "למה לא חניתי בחניה הראשונה?". תסריט אחר הוא שאתם חונים בחניה שבקצה הרחוב ואז רואים חניה אחרת, קרובה יותר, אחרי שכבר יצאתם מהאוטו. המחשבה שעוברת לכם עכשיו בראש היא "למה לא המשכתי לחפש?".

במילים פשוטות, עלות ההזדמנות היא הרווח שהייתם יכולים לקבל אם הייתם בוחרים אחרת ממה שבחרתם. אותו זמן שהייתם חוסכים לעצמכם אם הייתם חונים בחניה הראשונה או אותם מטרים שהייתם חוסכים לעצכם ללכת אם הייתם מוצאים חניה קרובה יותר. כמובן, הרווחים האלה באים אחד על חשבון האחר, ואתם חייבים לבחור ביניהם. האופן שבו אנחנו מעריכים דברים תלוי בדברים אחרים שאנחנו משווים אליהם. ככל שיש לכם יותר אפשרויות לבחור מתוכן, קל לכם יותר לדמיין את הרווח הפטנציאלי של כל האלטרנטיבות שדחיתם, ולהיות מרוצים פחות ממה שכן בחרתם.

3. הגבהת ציפיות - נסו לדמיין איך הייתם קונים ג'ינס לפני עשרים שנה, כשהיו בערך שתי גזרות אפשריות, ושתיהן לא היו משהו. עכשיו נסו לדמיין את התהליך הזה היום, כשהמוכר/ת שואלים אתכם אם אתם רוצים גזרה ישרה, צרה, נוחה, מתרחבת או סקיני, ובאיזה משלושים הצבעים האפשריים תרצו אותם. רוב הסיכויים שתצאו היום מהחנות עם ג'ינס שמתאים לכם הרבה יותר טוב, ומהבחינה הזו ריבוי האפשרויות פועל לטובתכם. אבל יש גם סיכוי סביר שלמרות שהג'ינס מתאים לכם יותר, תרגישו רע יותר.

"It looks so great, I can't wait to be disappointed"

למה? כי כשיש כל כך הרבה אפשרויות לבחור מתוכן, הציפיות שלנו יכולות רק להיות גבוהות יותר, וכך גם הסיכוי להיות לא מרוצים מהבחירה שעשינו. עם כל כך הרבה אופציות הציפיות שלכם לכמה טובים ונוחים צריכים להיות מכנסי הג'ינס שלכם עלו בהרבה, עם כל כך הרבה אופציות הג'ינס שלכם היו צריכים להיות מושלמים. אבל הם היו רק טובים ולא מושלמים. ואז אתם לא מרוצים.

4. האשמה עצמית - בואו נישאר עם הג'ינס. אם הייתם קונים אותם לפני עשרים שנה, כשהיו רק שתי אופציות, ולא הייתם מרוצים - זו היתה אשמת העולם שמייצר ג'ינסים לא נוחים. כשיש אינסוף אופציות שונות למכנסי ג'ינס ואתם לא מרוצים מאלו שקניתם ושואלים באשמת מי, התשובה היא אתם. אתם אשמים כי כשיש כל כך הרבה אופציות יכולתם לבחור טוב יותר. כשיש כל כך הרבה ג'ינסים שונים בתצוגה אין תירוץ לבחירה כושלת. זה כמובן לא נכון באמת, אבל כשאנשים מקבלים החלטות ובוחרים מתוך כזה מגוון של אפשרויות, אם הם מרגישים מאוכזבים (גם אם הבחירה שלהם היתה טובה) הם מאשימים את עצמם.

מגוון אפשרויות בחירה הוא כמובן מצב טוב יותר מאשר אפס אפשרויות בחירה, אבל מעבר למספר מסוים של אפשרויות, לא רק שהוא מפסיק להשתפר, הוא הופך גרוע יותר ורק מקשה עליכם את הבחירה.

מה בכל זאת אפשר לעשות?

ראשית, אל תתפתו לחשוב שתמיד יותר אפשרויות זה יותר טוב. זה לא. מעבר למספר מסוים של אפשרויות זה רק יקשה עליכם.

שנית, נסו להגדיר לעצמכם מראש מה הצרכים שלכם ומה הקריטריונים שלכם לבחירה במצב מסוים וקבלו את ההחלטה לפי זה. אם למשל אתם רוצים לקנות מחשב חשבו מה הצרכים שלכם ובחרו לפי זה. תמיד יהיה מחשב יותר טוב שיכולתם לקנות, אבל לא כזה שאתם צריכים.

שלישית, קחו אחריות על ההחלטות והבחירות שלכם - קריטריונים לבחירה מאוד יעזרו לכם בזה.

ולבסוף, זכרו - הרוב המוחלט של ההחלטות והבחירות שלכם הוא הפיך. נכון, יש לזה מחיר, אבל ברוב המוחלט של המקרים לא מדובר בחתונה קתולית וסוף העולם. השמים לא יפלו וכמעט תמיד תוכלו לבחור אחרת בהמשך.

(מבוסס על הרצאת טד של בארי שוורץ)