חדרים נסתרים | רגשות מודחקים

דמיינו לעצכם בית. בית גדול. הוא יכול להיות על חוף הים, במושב, באמצע המדבר או באמצע היער, היכן שתרצו. יכולה להיות לו גינה רחבה ומלאת עצי פרי, או סתם פרחים, או מגרש משחקים, מה שתרצו. יכולים להיות בו כמה חדרי אמבטיה שאתם חושקים בהם, כמה קומות שרק תוכלו לדמיין. דמיינו את בית החלומות שלכם. אבל דמיינו גם שבבית הזה, שיש בו ככל שעולה בדמיונכם, יש חדרים שאתם לא יכולים להיכנס אליהם. אתם יודעים שהם שם, הייתם רוצים לבדוק אותם, אבל אתם פשוט לא יכולים להיכנס אליהם. לא רק זה, אתם גם לא מסוגלים לספר עליהם, לאף אחד. בהתחלה אולי תוכלו לחיות עם זה בשלום, הרי יש לכם את כל שאר הבית להסתדר איתו, וזה הרי בית החלומות שלכם. אבל לאט לאט זה יתחיל להציק לכם. תימנעו מלהראות חלקים מסוימים של הבית לחברים, אפילו כאלה שהם רק חברים לעבודה. עם הזמן, זה יתחיל להכביד עליכם יותר ויותר, תגלו שאת החדרים האלה אתם לא יכולים לחשוף אפילו בפני המשפחה, החברים הכי טובים שלכם ובן/בת הזוג. תחושת הבדידות ומועקה תעטוף אתכם ואי הנוחות תחלחל עמוק פנימה. עמוק בראש שלכם תהדהד השאלה איך יכול להיות שבבית שלכם יש חדרים שאף אחד לא יכול להיכנס אליהם, אפילו לא אתם עצמכם, ולמה?

הבית הזה הוא החיים שלכם, חיי הנפש שלכם, והחדרים שאתם לא יכולים להיכנס אליהם הם רגשות מודחקים. זו לא חוויה נדירה, לחיות עם רגשות מודחקים, זה קורה לכולם. אך ככל שמספר החדרים גדול – ככל שכמות הרגשות המודחקים גדולה יותר – אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים מיותר ויותר דברים, מוותרים על יותר דברים בחיים ומנותקים מחלקים שלמים בעצמנו.

תחושות כמו נינוחות, מלאות, אושר וחיים מלאים הן לא יותר מאשר ביטוי של האישיות שלכם. אישיות שמצליחה להסתכל, לחקור, להכיל ולקבל את כל הצדדים שלה היא אישיות שלא מתביישת בעצמה ומכירה בכל קשת החוויות שלה – החל מהטובים ביותר ורגעי שמחה והגשמה ועד הרעים ביותר ורגעי פספוס ואכזבה.

החלק הטוב בסיפור הזה הוא שלמרות שהמציאות מגבילה אותנו, כדי להגיע למצב הזה לא באמת צריך שינוי חיצוני. חלק גדול מאוד מהתחושות השליליות והקשות שלנו נובע מההימנעות שלנו מלהתמודד איתן ועם הגורמים להן. לא צריך להרוס את כל הבית, מספיק לאוורר אותו ולפתוח דלתות.

אותם חדרים סגורים שאנחנו לא נכנסים אליהם, אותם רגשות מודחקים שיוצרים את התחושות הקשות שלנו הן בהרבה מקרים הסיבה לאופן שבו תרבות הפנאי שלנו ושעות הפנאי עמוסים בלא יותר מהסחות דעת – שעות עבודה ארוכות מדי, שתיה, סמים או כל התמכרות אחרת למעשה, אפילו השעות שאתם מבלים בחדר הכושר ערב אחרי ערב. זו הסיבה לקושי הגדול כל כך של חלק מהאנשים פשוט להיות לבד. כשהראש שלכם עמוס בחדרים סגורים, התוכן שלהם מבעבע ולא מניח לכם, הוא רודף אתכם לכל מקום והופך כל רגע של שקט למצב של אי נוחות מלאה במחשבות ושדים.

הפתרון, בשלב הראשון, הוא ללמוד להפסיק לרוץ ולהתחיל להרגיש מבלי להילחץ. לעצור לרגע, לקחת נשימה ופשוט להיות מי שאתם, עם כל הצדדים שלכם. לפעמים זה קשה ומפחיד, ולכן טיפול וייעוץ יכולים להיות אפשרות טובה שכדאי לשקול.

תחושת הספק העצמי, כאב מדחיה, פחד מכשלון, פחד מהחמצה, כל אלה נמצאים בחדרים הנסתרים שלכם, אלה שאתם לא נכנסים אליהם ולא מראים לאף אחד. בחדרים האלה נמצא חלק בלתי נפרד מכם, ושכאתם מתעלמים ממנו ומדחיקים אותו, אתם לא שלמים והחיים שלכם לא מלאים. בחדרים האלה נמצאים לא רק דברים אפלים, אלא גם הדרך שלכם לחיים מלאים, משמעותיים ואותנטיים.

מה שיתגלה בחושך כשתפתחו את הדלת עשוי להיות מבהיל ומפחיד בהתחלה, ולעורר שאלות לא פשוטות לגבי הבחירות שלכם ומסלול החיים שלכם. אבל אם יש לכם פנס, תוכלו לראות טוב יותר. טיפול הוא הפנס שלכם לחיי הנפש.