ג'ייסון סילבה (שכבר כיכב כאן בעבר) מכה שוב במסמר הקיומי. אם הייתי
יכול להפוך את המחשבות שלי לסרטוני וידאו, הן היו נראות כמו הסרטונים שלו.
כבר כתבתי כאן באריכות על הפרדוקס שבריבוי אפשרויות. לכאורה, זה אמור
להיות לטובתנו. בפועל, זה עלול לשתק אותנו. ריבוי אפשרויות הבחירה מעורר ביתר שאת
את מה שזכה לכינוי FOMO"" – הפחד מלפספס.
כל בחירה שאנחנו עושים, לא משנה מה היא, יוצרת חרדה קיומית. למה?
משום שאנחנו לא יכולים לדעת אם זו הבחירה "הנכונה" ואנחנו לא יכולים לדעת מה היו התוצאות אילו היינו בוחרים אחרת בנקודה מסוימת. אנחנו צריכים לחיות עם אי הוודאות הזו ועם החרדה שהיא מעוררת. הפילוסוף הדני סרן קירקגור כתב על "קפיצת אמונה": בחירה ומחויבות לבחירה הזו למרות אי הוודאות הכרוכה בה, ולמרות הפוטנציאל לפספס.
משום שאנחנו לא יכולים לדעת אם זו הבחירה "הנכונה" ואנחנו לא יכולים לדעת מה היו התוצאות אילו היינו בוחרים אחרת בנקודה מסוימת. אנחנו צריכים לחיות עם אי הוודאות הזו ועם החרדה שהיא מעוררת. הפילוסוף הדני סרן קירקגור כתב על "קפיצת אמונה": בחירה ומחויבות לבחירה הזו למרות אי הוודאות הכרוכה בה, ולמרות הפוטנציאל לפספס.
מה אתם אומרים? מסכימים עם סילבה? חושבים אחרת? כתבו בתגובות ושתפו
ברשתות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה