אם כן, אתם יודעים להגיד מה עושה אתכם מאושרים?
ואם לא, אתם יודעים להגיד למה לא? ומה היה עושה
אתכם מאושרים?
אושר הוא תחושה, ועם תחושה אי אפשר להתווכח. כמו
שרופא לא יגיד לכם "לא כואב לכם, אתם סתם אומרים", אף אחד לא יכול להגיד
לכם "אתם לא מאושרים, אתם סתם אומרים". אם אתם מאושרים, מצוין. אבל מה
אם לא? בהתחשב בזה שאושר הוא תחושה, ועם תחושה אי אפשר להתווכח, אי אפשר להגיד לכם
"רק נדמה לכם שאתם לא מאושרים, יש לכם הכל למה לכם להיות לא מאושרים".
עובדה, אתם מרגישים לא מאושרים. השאלה היא מה עושים עם התחושה הזו עכשיו.
הרבה אנשים תולים את האושר שלהם בדברים חומריים,
ובעיקר בכסף. בניגוד לאושר, מצב כלכלי הוא לא תחושה, הוא עובדה קיימת, הוא נתון.
וכשמסתכלים על ההשפעה של המצב הכלכלי על תחושת האושר מגלים שאין השפעה סימטרית –
מצב כלכלי רע בהחלט יכול להוביל לאי אושר, אבל מצב כלכלי מצוין לא בהכרח מוביל
לאושר. כדי שזה יהיה פשוט יותר תחשבו על כאב ראש – אם יש לי כאב ראש, זה כנראה
יפגע באושר שלי, אבל היעדר כאב ראש לא יהפוך אותי למאושר שבבני האדם. אז מתי מצב
כלכלי הופך למשפיע על האושר שלנו? כאשר
מדובר במצב כלכלי לא טוב – כזה שבו חסרים צרכים בסיסיים – יש לו השפעה
אובייקטיבית, כי כדי להיות מאושרים קודם כל צריך למלא את הצרכים הבסיסיים שלנו.
אבל ברמות הכנסה גבוהות, במצב כלכלי טוב ומעלה, ההשפעה היא סובייקטיבית משום שאין
איום על הצרכים הבסיסיים שלנו. עובדה, יש אנשים שמרוויחים 7,000 שקל בחודש
ומסתדרים מצוין, ויש אנשים שמרוויחים 50,000 שקל בחודש ועדיין מרגישים לחץ כלכלי
והם לא מאושרים.
אז למה בכל זאת רוב האנשים מרגישים לא מאושרים?
אפשרות אחת לכך היא שיש להם "סכמת אושר"
מוטעית. כלומר, הם תולים את האושר שלהם בדברים הלא נכונים, וזה מוביל לתסכול. הרבה
פעמים אותם אנשים הם דווקא אנשים שאין להם בעיה כלכלית ופעמים רבות דווקא אנשים
מצליחים הם אלה שחווים תחושות קשות יותר של דיכאון וחוסר סיפוק. "סכמת
האושר" המוטעית גורמת לנו לחשוב שברגע שיהיה לנו משהו אז נהיה מאושרים – רכב
חדש או העלאה במשכורת למשל. זה מספק לנו משהו לצפות אליו. הבעיה מגיעה כשאנחנו
משיגים את הדבר לו ציפינו – קיבלנו העלאה במשכורת או רכב חדש – ואז אנחנו חווים
עליה ברמת האושר, אבל מהר מאוד אנחנו חוזרים למקום שהיינו בו קודם, לפני שקיבלנו
את הדבר הזה שרצינו, ועכשיו זה יכול להיות עוד גרוע יותר – הרי קיבלתי את ההעלאה
שכל כך רציתי, אז למה אני לא מאושר? תחושת האושר הזו היא זמנית בלבד, ואחריה יש
נסיגה.
בני אדם, מטבעם, רוצים ושואפים כל הזמן להשתפר,
ומדובר בשאיפה לא פחות ממצוינת. השאלה החשובה היא במה בדיוק רוצים להשתפר – האם רוצים
להשתפר בהכנסה ולהוסיף עוד 2,000 שקל למשכורת וזה מה שיהפוך אותנו למאושר? או שרוצים
לשפר את מערכת היחסים עם בן/בת הזוג או למצוא עבודה משמעותית יותר שבה נרגיש יותר
סיפוק? גם במקרה הזה, ברור שאדם שאין לו איפה לישון יהיה מאושר מתוספת של 2,000
שקל בחודש, אבל כשהצרכים הבסיסיים שלנו מסופקים, כנראה שלא זה מה שיעשה אותנו באמת
מאושרים.
ברגע שאנחנו מבינים שאנחנו מחזיקים ב"סכמת
אושר" מוטעית, שבאופן פרדוקסלי רק מחבלת בתחושת האושר שלנו, יש לנו אפשרות
בחירה – אנחנו יכולים לבחור להתמקד יותר בתחומים שבאמת יגבירו את תחושת האושר
שלנו, ולא באופן זמני בלבד. לפעמים זה דורש ויתור על דברים אחרים, ודורש מהאדם
להגיד לעצמו "אני מוותר על עוד 2,000 שקל בחודש לטובת עבודה שיותר מספקת
אותי", ובתמורה תחושת האושר שלו תעלה. ולפעמים האדם לא מוכן לעשות את הויתור
הזה, תהיה הסיבה אשר תהיה, וגם זה בסדר, אם הוא קיבל את ההחלטה הזו מתוך בחירה
מודעת.
מנבאים מוצלחים ביותר לתחושת אושר הם זמן איכות עם
משפחה ועם הקרובים לנו, וגם פעילות גופנית חשובה לא רק לבריאות הגופנית אלא גם
לבריאות הנפשית. כשאנחנו עובדים 12 שעות ביום (למשל כמו שהזכרתי), אנחנו מזניחים
את הדברים שיכולים לשפר ולהגביר את תחושת האושר שלנו באמת, ולאורך זמן, ובמקום זאת
מתמקדים באותם דברים שהסיכוי שיעשו אותנו מאושרים, הוא נמוך מאוד.
לכל אחד יש דברים אחרים שיגרמו לו להיות מאושר,
חפשו את הדברים שיעזרו לכם להיות מאושרים והתמקדו בהם.
כסף עושה אותנו מאושרים? האומנם?
השבמחקאין ספק שזה נושא חם שלא יעלם לעולם, לכן אנשים מתעסקים בזה כל היום.
עד מותם אפילו, שזה קצת עצוב וקשוח אבל חלק מהחיים.
בואו נקווה לעתיד יותר יפה וקליל