14 משפטים שלא צריך להגיד לאדם אובדני, ומה להגיד במקומם

לעמוד מול אדם אובדני ולשמוע את המחשבות שלו והרגשות שלו זה לא דבר קל. זה מצב רגיש, מורכב ולא ברור, שלא תמיד יודעים מה להגיד בו או מה לעשות. הכוונות שלכם טובות, אבל לפעמים המסר שעובר קצת הולך לאיבוד בדרך ועלול להתפרש אחרת לגמרי ממה שהתכוונתם. לפעמים מתוך הבלבול והחרדה מול המצב הזה אומרים דברים שלא ממש כדאי (לא בכוונה). הנה 14 משפטים שלא כדאי להגיד לאדם אובדני, ולא פחות חשוב – מה אפשר להגיד במקומם.

1. "התאבדות זה אנוכי" – כשאדם מגיע למצב של אובדנות, זה לא מתוך אנוכיות ולא בגלל שהוא לא חושב על אחרים, והדבר האחרון שהוא צריך זה שמישהו יאשים אותו בעוד משהו (בעיקר אם מדובר באדם קרוב). הוא מרגיש חסר תקווה, חסר ערך והוא עייף מהכאב העצום שהוא מרגיש ורוצה להפסיק אותו והרגשות האלה הן לא משהו שאפשר להתגבר עליו בקלות כמו שנדמה למישהו מבחוץ.

במקום זה אפשר להגיד – המסר שאתם רוצים להעביר הוא שיש אנשים שיפגעו בגלל שאותו אדם חשוב להם. במקום להעביר את המסר הזה במשפט מאשים, אתם יכולים להגיד כמה אותו אדם חשוב לכם ולאחרים תוך כדי קבלה של הרגשות של אותו אדם, דווקא בנקודה שבה הם מרגישים הכי פגיעים.

    2.  "יש אנשים שהמצב שלהם יותר גרוע משלך" – נכון, תמיד יש מישהו שהמצב שלו יותר גרוע, אבל זה בכלל לא משנה כי מדובר בתפיסה סובייקטיבית של המצב ומה שנראה לכם כ"לא מספיק גרוע" לא נראה ככה לאחרים. אז מה אם המצב של מישהו אחר יותר גרוע, איך זה בדיוק עוזר לאדם שמתמודד עם קושי באותו הרגע? הביטוי "צרת רבים חצי נחמה" פשוט לא רלבנטי במקרים כאלה.

במקום זה אפשר להגיד – להצביע על אנשים שהמצב שלהם גרוע יותר לא מציע פתרון בשום צורה, ולכן לא יכול לשפר את המצב בשום צורה. במקום הסיט את תשומת הלב מהאדם שמולכם אל "אחרים" (לא משנה כמה המצב שלהם גרוע), הראו לו שאתם ממוקדים בו ושאלו אם יש משהו שאתם יכולים לעשות או איך אתם יכולים לעזור. דבר נוסף שאתם יכולים להגיד הוא "אני מבין שהייתם בגיהנום וחזרתם, ואני כאן כדי לעזור לך בכל צעד בדרך".

    3. "גם לי עצוב לפעמים" – לכולם עצוב לפעמים (ומי שאומר אחרת משקר), אבל אם אדם מגיע למצב של אובדנות זה לא בגלל שהוא "רק" עצוב. אובדנות היא הרבה מעבר לעצב, היא מלווה בתחושה של חוסר אונים, חוסר תקווה וקהות שנראה שהדרך היחידה החוצה ממנה היא פגיעה עצמית.

במקום זה אפשר להגיד – גם במקרה הזה, מדובר במשפט שמסיט את תשומת הלב מהאדם שמולכם כלפיכם, ואתם לא המרכז. נסו להגיד "אני שומע אותך ואני כאן בשבילך".  תנו תוקף ולגיטימציה לרגשות של האדם שמולכם ותגידו "זה בסדר להרגיש כמו שאתה מרגיש, אני מצטער שאני לא מבין טוב יותר אבל אני כאן בשבילך בכל רגע שאתה צריך".

    4. "התאבדות היא הדרך הקלה" – כשהייתי צעיר הפסיכולוג שלי גאז שאל אותי באחת הפגישות אם הוא צריך לדאוג שאתאבד. עניתי לו שאין חשש כזה ושאני בכלל לא בכיוון, ושגם אם הייתי רוצה בחיים לא היה לי אומץ. בבחירה בהתאבדות אין שום דבר קל, להיפך – היא הכל חוץ מזה. וכנגדה עומדות שנים של סבל והתמודדות עם כאב בלתי נסבל, שגם הן לא קלות.

במקום זה אפשר להגיד – אל תאשימו אותם בפחדנות או בזה שהם לא מנסים. תהיו איתם, תחזיקו להם את היד, תגידו כמה הם חשובים לכם והציעו את החמלה והאהבה שיש לכם.

    5. "אל תגיד/י את זה" – אם אתם אומרים לאדם אובדני "אל תגיד את זה", אתם משתיקים אותו. אתם לא נותנים לו לבטא את המחשבה שלו רק בגלל שהיא לא נוחה לכם ואתם לא יודעים או לא מסוגלים להתמודד איתה, אבל אחד הדברים האחרונים שאדם במצב כזה צריך הוא מישהו שישתיק אותו במקום לתת תוקף לרגשות שלו.

במקום זה אפשר להגיד – לפעמים רק לבטא את המחשבה האובדנית יכול להיות הדבר שעושה את ההבדל, ולכן חשוב לאפשר לזה לקרות. נכון שזה לא נוח לכם לשמוע את זה וקשה להתמודד עם זה, אבל במקום להשתיק את המחשבה הזו נסו לשאול מה אתם יכולים לעשות שיעזור להם להיות חיוביים יותר ושאלו איך אתם יכולים לעזור.

    6. "את/ה עושה את זה בשביל תשומת לב?" – לעולם אל תשאלו אדם אובדני אם הוא מחפש תשומת לב, אל תקראו לא "משוגע" ואל תגידו לו שהוא לא הגיוני. במצב שבו הוא נמצא, הוא כבר הרבה מעבר להגיון שלכם ויש לו הגיון פנימי מוצק. נכון, יש מקרים של פגיעה עצמית שמשמשים קריאה לעזרה, אבל אף אחד לא מנסה להרוג את עצמו רק כי הוא מנסה למשוך תשומת לב.

במקום זה אפשר להגיד – גם אם זה מה שאתם חושבים, זו ממש לא הדרך להגיד את זה. במקום זה הזכירו להם כמה הם משמעותיים וחשובים בחיים שלכם. במקום להאשים אותם בסחיטת תשומת לב, פשוט תנו להם את תשומת הלב שאתם חושבים שהם זקוקים לה.

    7. "מחר יום חדש" – הכוונה במשפט כזה היא אמנם טובה ומנסה להיות מעודדת, אבל עבור הרבה אנשים התאוששות והחלמה הן תהליך ארוך ועצם הרעיון של לחיות יום נוסף בתוך הסבל שהם חווים הוא מכאיב כשלעצמו.

במקום זה אפשר להגיד – פשוט להגיד "אני יודע שקשה לך ואני מצטער, יש משהו שאני יכול לעשות כדי שיהיה לך טוב יותר?"

    8. "אין לך סיבה להרגיש ככה" או "אבל החיים שלך כל כך טובים!" – זה פשוט לא נכון. לעיתים קרובות אותו אדם פיתח יכולת טובה כל כך בהסתרה של דברים שהוא עובר ומרגיש, ולעיתים קרובות אתם פשוט לא יודעים מה בדיוק קורה לו בחיים. אם אומרים לו שאין לו סיבה להרגיש ככה זה עלול לגרום לו להרגיש אשמה או בושה שככה הוא מרגיש (ויש לו כבר מספיק משתיהן), ואם הוא מרגיש כמו שהוא מרגיש כנראה שיש לו סיבה. גם במקרה הזה, להגיד לו שאין סיבה מעביר את המסר הלא רצוי שלרגשות שלו אין תוקף.

במקום זה אפשר להגיד – גם אם מבחוץ נראה לכם שהחיים שלהם טובים ואין להם סיבה להרגיש ככה, זיכרו שאלה החיים שלהם ולא תמיד אתם יודעים כל מה שקורה בהם, יש סיכוי יותר מסביר שיש דברים שאתם לא יודעים, אבל אתם גם לא רוצים לפסול אותם. תנו תוקף לרגשות שלהם (גם אם נראה לכם שאין סיבה להרגיש ככה) והזכריו להם שאתם שם בשבילם, בשביל לתמוך בהם, ובדקו מה שלומם כל יום – אל תתנו להם להרגיש מבודדים.

    9. "תחשוב/י איך המשפחה שלך תרגיש" – המשפט הזה מצטרף למשפט הראשון על האנוכיות. כל אמירה בסגנון הזה עלולה לגרום לאדם להרגיש שאחרים חשובים יותר ממנו ולהפחית מהחישבות של הרגשות שלו. ברצינות, מה אתם חושבים, שהוא לא חשב על המשפחה שלו? שהוא לא יודע שהם יהיו שבורים? הוא יודע. אבל הוא העניין ולא המשפחה שלו.

במקום זה אפשר להגיד – כמו במקרה של "התאבדות זה אנוכי", הציעו עזרה ולא האשמה. נסו לשאול מה הם צריכים, מה אתם יכולים לעשות שיעזור להם ותנו תוקף לרגשות שלהם. הציעו להם חיבוק במקום האשמה.

    10. "אני לא רוצה לשמוע/לדבר על זה" – גם זה משפט שרק דוחף עמוק יותר לתוך הכאב ומבטל את תוקף הרגשות, ובחלק גדול מהמקרים הוא חלק מהבעיה עצמה. נסו לרגע לחשוב כמה זה קשה, כמעט בלתי אפשרי, להגיד לאדם קרוב אליך ושאוהב אותך "אני לא רוצה לחיות". הקושי הזה הוא לפעמים חלק מהסיבה שאנשים לא פונים לעזרה. חלק אחר הוא שלפעמים כשהם כן עושים את זה, נתקלים בקיר או חושבים שהמסר שיעבור הוא משהו דומה ל"אני אוהב אותך, אבל זה לא מספיק. הצל הזה כבד יותר וחשוך יותר מהאור שאתה מכניס לחיים שלי". אבל זה לא כל כך פשוט, זה אף פעם לא פשוט כי לא מדובר במשוואה במתמטיקה שאפשר לפתור על ידי העברת משתנים.

במקום זה אפשר להגיד – דמיינו כמה זה קשה לאזור אומץ ולהגיד למישהו שאתם לא רוצים לחיות יותר. עכשיו תחשבו שאם מישהו כבר מצא את האומץ ואמר לכם כזה דבר, המעט שאתם יכולים לעשות זה לא לסתום לו את הפה ולהקשיב, גם אם אין לכם מה להגיד. קחו בחשבון שאתם אולי לא רוצים לדבר על זה, אבל הם לא רוצים לחיות את זה.

    11. "אל תהיה/י טיפש" – אם מישהו אומר לכם שהוא מרגיש שאף אחד לא אוהב אותו, לא רוצה אותו ושהוא לא רוצה לחיות, אל תגידו לו "אל תהיה טיפש" או שהוא מגיב בקיצוניות. אתם אולי לא מתכוונים לזה בצורה שלילית, אבל הוא עלול לפרש את זה כך וזה עלול להיות עוד מסמר בארון שלו.

במקום זה אפשר להגיד – במקום להגיד שהרגשות שלהם מטופשים (גם אם זה בצחוק, וגם אם הכוונה שלכם טובה), אל תגידו שום דבר שיכול להתפרש כמתקפה או האשמה. במקום זה נסו לשאול מה גורם להם להרגיש ככה והזכירו להם שגם אם הם לא חושבים ככה הרגע, רגשות הם לא דבר קבוע.

    12. "לקחת את התרופות שלך?" – וגם אל תכינו רשימה של דברים שהם יכולים לעשות בעצמם שאולי יעזרו (קחו תרופות, תקשיבו למוזיקה, תראו סרט מצחיק, צאו להליכה וכו'). זה יכול להחוות כהקטנה ויכול להתפרש כאילו הוא לא מסוגל לחשוב בעצמו וצריך אתכם. מה אתם חושבים, שהוא לא ניסה

דברים כאלה כבר?

במקום זה אפשר להגיד – במקום להציע רשימה של דברים שהם יכולים לעשות בעצמם (וככל הנראה אתם לא הראשונים שהציעו את זה והם כבר ניסו אותם), בידקו מה שלומם ואיך הם מרגישים באופן תדיר. במקום לשלוח אותם לעשות דברים לבד, הפגינו באופן אקטיבי את האיכפתיות והאהבה שלכם.

    13. "את/ה רק צריכ/ה להירגע" – תנשום עמוק ושחרר מהדרמה. כן, הם יודעים את זה. אם זה היה כל כך קל זה מה שהם היו עושים. זה לא.

במקום זה אפשר להגיד – זה משפט שבעיקר משקף את חוסר האונים שלכם מול המצב ומשקף את זה שאתם לא יודעים מה בדיוק לעשות, וזה בסדר כי זה מצב מורכב, רגיש ומבלבל. גם אם אתם לא בדיוק יודעם מה לעשות או להגיד, אתם יכולים פשוט לשאול. נסו להגיד משהו בסגנון של "אני שמח שסיפרת לי את זה ושהסבת את תשומת הלב שלי, ואני אעשה מה שאני יכול כדי לעזור".

    14. "זה רק בראש שלך" – המשפט הזה גרוע במיוחד בגלל שהוא מדגיש את חוסר ההבנה של מהו חולי נפשי, והוא יכול להיתפס ככזה שמעביר מסר ממש, אבל ממש לא נכון – שמדובר במניפולציה להשגת תשומת לב או שכל מה שצריך זה רק כמה כיוונונים של האופן בו מסתכלים על החיים.

במקום זה אפשר להגיד – זה כמו להגיד "זה לא אמיתי", כמו משפטים אחרים גם זה מבטל את הרגשות, וזה לא מה שאתם רוצים לעשות. אל תטילו ספק במחשבות וברגשות של האדם שמולכם, במקום זה בידקו ושאלו אם הוא בטוח (במובן של safe) והראו שאיכפת לכם. העבירו את המסר שאתם שם בשבילו אם הוא צריך ושאתם לא הולכים לשום מקום – "אתה לא לבד, אני אוהב אותך ואני אעזור לך בדרך".