7 עובדות על חרדה שיעזרו לכם להרגיש יותר טוב

אתם בטח מכירים את ההרגשה. אתם בקבוצה גדולה, צריכים לעשות שיחת טלפון חשובה או שפתאום אתם במרכז הלא רצוי של תשומת הלב מאיזו סיבה לא ברורה. אם אתם חלק מ-18% שסובלים מהפרעת חרדה, אינטרקציות יומיומיות יכולות להרגיש כאילו ביקשו ממכם ללכת קילומטר על שביל של גחלים לוהטות. לא נעים. למזלכם, אתם ממש לא לבד. הנה כמה עובדות מעניינות על חרדה שיכולו לעזור לכם להרגיש יותר טוב:

#1 חרדה היא לא רק נפשית, היא גם גופנית
אתם בטח יודעים איך זה מרגיש למצוא את עצמכם באמצע התקף חרדה. פתאום הלב שלכם טס, אולי אתם מזיעים, מרגישים קצת סחרחורת. אלה חלק מהסימפטומים הגופניים של התקף חרדה. אבל מתברר שטיפול בסימפטומים של התקף החרדה יכול לעזור לכם לנהל את החרדה באופן כללי. "קחו נשימה עמוקה" נשמע אולי כמו אחת הקלישאות הנדושות. אבל העובדה היא שכשאנשים מתוחים או חרדים הם מחזיקים את הנשימה שלהם אפילו בלי לשים לב, ומכאן ההרגשה של קוצר נשימה וסחרחורת. תשומת לב לאופן שבו אתם נושמים (ושאתם שואפים ונושפים כמו שצריך) היא הדרך המהירה והקלה ביותר להרגיע את עצמכם, גם אם זה נשמע בסיסי כמו מטריה בחורף.

OCD | ההיגיון שבשגעון

החרדה שאני עוזר לאנשים להתגבר עליה היא חרדה קיומית יותר מאשר פסיכיאטרית. בעוד שבתור מי שעוסק בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית יש לי הרבה ביקורת על המודל הרפואי ועל מגוון רחב של הנחות פסיכיאטריות, יש להודות שמנקודת מבט מעשית נעשתה בתחום הזה עבודה מוצלחת עם הפרעות שנראות עמידות להתערבויות רציונליות, כמו למשל הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD). ועדיין, למרות שאני רחוק שנות אור מהמודל הרפואי, עזרתי לאנשים עם OCD, כאלה שיכולים ומוכנים להסתכל על הקושי שלהם מנקודת מבט רחבה יותר מאשר במושגים רפואיים. חלק מרכזי בעבודה הזו הוא לעשות שימוש ב-OCD, במקום לנסות לרפא אותה. אנחנו מתגברים על דברים על ידי הפיכה לגדולים מהם, על ידי כך שדרך המאבק בהם אנחנו הופכים לאנשים טובים יותר.

אם אדם לא יכול לשנות את האמת שמכאיבה לו, מה הוא יכול לעשות?
הוא יכול להסיח את עצמו מהאמת, או שהוא יכול לאמץ פנטזיה שבה יש לו שליטה עליה. יש גם אופציה שלישית, שאגיע אליה מאוחר יותר.

כיצד להתמודד עם גל הטרור מבחינה נפשית?

בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, שוטף את המדינה שוב גל של טרור ופיגועים, ונראה כי הוא הולך ומחמיר ואיש לא רואה את סופו. לאורה של ההסלמה וההידרדרות במצב הבטחוני, מוצאים את עצמם רבים מהאנשים במצב של מצוקה איתה הם מתקשים להתמודד. את השינויים במצב הבטחוני אנחנו חשים על בשרנו והביטויים רבים – אם בתחילה היה מדובר רק באיזור ירושלים, היום כבר מדובר בכל הארץ לאחר שהיו גם פיגועי דקירה בתל אביב, חולון ורעננה וידויי אבנים בעוד ישובים רבים. גם מאפייני המפגעים מיטשטשים ומדובר בגברים, נשים ואפילו ילדים – אי אפשר לדעת מי עלול להיות מפגע פוטנציאלי, זה מעורר תחושה שכולם חשודים וצריך להיזהר מכולם. ההתרחבות הזו, ביחד עם ההסלמה (נסיון למכונית תופת, נסיון לחטיפת נשק, ירי על אוטובוס, מחסומים בתוך שכונות בירושלים וצבא בעיר) גורמת אצל מבוגרים וילדים כאחד להבנה שאף אחד אינו חסין, וההבנה הזו עלולה לעורר חרדה.

אנושי, אנושי מדי (וידאו) | שלושה פרקים על ניטשה, היידגר וסארטר

פרידריך ניטשה, מרטין היידגר וז'אן-פול סארטר הם שלושה מההוגים הבולטים ב-150 השנים האחרונות, ובוודאי שלושה שעוררו מחלוקת רבה סביבם, כמו גם עניין פוליטי סביב ההקשרים שלהם למשטרים טוטליטאריים.

במקרה של ניטשה, החיבור לנאציזם היה מזויף ונרקח אחרי מותו על ידי אחותו האנטישמית. יחד עם זאת, הפילוסופיה של ניטשה רחוקה מלהיות כזו שמעודדת שיוויון והתפיסה הפוליטית שלו היא בהחלט לא דמוקרטית. המקרה של היידגר מעורר עוד יותר אי נחת – אולי הפילוסוף החשוב ביותר של המאה ה-20 ומחבר הספר Being and Time היה חבר מוצהר במפלגה הנאצית (אותה לא עזב עד למותו) והחזיק בדעות פאשיסטיות. סארטר, מחבר הספר Being and Nothingness הואשם רבות בתמיכה בסטאליניזם. העובדות האלה מעלות שאלות חשובות, אבל אני רוצה להניח אותן בצד ולהתייחס למחשבות שלהם כאוטונומיות ומנותקות מהחושב, בשל התרומה האדירה שלהן.

PTSD - הפרעת דחק פוסט טראומטית: 4 סימנים עיקריים בפחות מ-4 דקות

PTSD, הפרעת דחק פוסט טראומטית, היא הפרעת חרדה קיצונית שמתפתחת בעקבות חוויה של אירוע קשה (אירוע טראומתי) מבחינה גופניתו/או נפשית, שהיווה איום ממשי של מוות, פציעה משמעותית או איום על השלמות הפיזית או הנפשית של האדם או של אחרים מדובר באירוע בו האדם חווה פחד עמוק, אימה וחוסר אונים. האירוע לא חייב לקרות לאדם עצמו וההפרעה עלולה להופיע גם אם האדם היה עד לאירוע – למשל, אדם שהיה עד לתאונת דרכים קשה אך לא עבר אותה בעצמו.

כל אדם מגיב לאירועים אותם הוא עובר בצורה אחרת והחוויה היא סובייקטיבית, לכן יכולים להיות מקרים בהם ההפרעה תתפתח אחרי תאונת דרכים קלה בלבד ויכולים להיות מקרים שהיא תתפתח אחרי פיגוע טרור. אחד הסוגים השכיחים של PTSD הוא הלם קרב – תגובה פוסט טראומטית של חיילים לאירועים אליהם הם נחשפים בזמן שירות בצבא או בזמן מלחמה.

אז איך מזהים PTSD?

לחץ, מתח וחרדה | איך מזהים ואיך מטפלים

מ' הגיע אלי לטיפול כשהוא סובל מסימפטומים שונים – הוא תיאר דפיקות לב מואצות שמלוות לעיתים בהזעה, עצב, עצבנות ולחץ. כל אלה, ללא כל סיבה נראית לעין שהצליח לחשוב עליה. הוא גם סיפר על כך שלעיתים קרובות הוא אינו מצליח להירדם ולישון, וכשהוא כן מצליח, השינה שלו קטועה ולא טובה.

לפני שהגיע אלי ניסה מ' להבין בעצמו באמצעות חיפוש פשוט באינטרנט, שממנו יצא מבולבל יותר משהיה קודם. העצבות עליה דיבר הובילה אותו לכיוון של דיכאון, דפיקות הלב וההזעה משכו לכיוון של חרדה ובעיות השינה מהן סבל הזכירו גם חרדה, אבל גם מתח. מ' הרגיש שהוא מבולבל, וחוסר הוודאות והמצוקה בה הוא נמצא הובילו אותו לפנות אלי לייעוץ.

מ' לא לבד. הרבה אנשים שפונים לטיפול וייעוץ מציגים את אותו הבלבול בין המושגים השונים: מתח, לחץ, סטרס, חרדה, דכאון ועוד. הרצון להבין ולהבחין בין המושגים והמצבים השונים, ובעיקר הרצון להבין מה קורה, הם יותר מלגיטימיים. מעבר לכך, הרצון הזה מבטא רצון פנימי להתקדם לעבר פתרון – להבין מה זה, ומה זה לא. לעיתים קרובות הבנה של המצב לבדה מספקת כבר היא תחושת הקלה. אמנם לא מדובר בפתרון מוחלט של המצב, אבל ההבנה הזו בהחלט מפחיתה את חוסר הוודאות וחוסר האונים, מקלה על התחושה הרעה ומאפשרת גיוס של יותר כוחות על מנת להתחיל ולהתמודד עם הקושי.

אז איך מבחינים בין המושגים השונים, ובעיקר כיצד אפשר להתמודד עם כל אחד מהקשיים?

מדוע אנשים מסוימים מתמודדים עם אתגרים טוב יותר מאחרים?

וודאי שמתם לב שיש אנשים שנראה שהם פורחים ומשגשגים במצבים של כאוס ובלגן סביבם, בזמן שאחרים חווים מתח ונכנסים להלם גם כשעומדים מולם שינויים חיוביים. מתח הוא חוויה אישית.

בעוד שרבים מהאנשים מתוחים ונלחצים מגורמים דומים – עבודה, כסף, לו"ז עמוס מדי ועוד – אנשים שונים מגיבים יותר או פחות לאותם מצבים מכמה סיבות:

סכמת אושר מוטעית

אפתח בשאלה – אתם מאושרים?

אם כן, אתם יודעים להגיד מה עושה אתכם מאושרים?

ואם לא, אתם יודעים להגיד למה לא? ומה היה עושה אתכם מאושרים?

אושר הוא תחושה, ועם תחושה אי אפשר להתווכח. כמו שרופא לא יגיד לכם "לא כואב לכם, אתם סתם אומרים", אף אחד לא יכול להגיד לכם "אתם לא מאושרים, אתם סתם אומרים". אם אתם מאושרים, מצוין. אבל מה אם לא? בהתחשב בזה שאושר הוא תחושה, ועם תחושה אי אפשר להתווכח, אי אפשר להגיד לכם "רק נדמה לכם שאתם לא מאושרים, יש לכם הכל למה לכם להיות לא מאושרים". עובדה, אתם מרגישים לא מאושרים. השאלה היא מה עושים עם התחושה הזו עכשיו.

פתוייו של אספן אי צדק

לכוד מאחורי האשליה של אי צדק

כולנו רוצים שייעשה צדק. בעניינים גדולים וגם בעניינים קטנים. רבים מאיתנו, לעומת זאת, סובלים ממש כשהם רואים עוול, או מה שאנחנו מזהים כעוול, שנעשה לאחרים וגם שאנחנו מרגישים שנעשה לנו.

אנחנו מגדילים את חוסר הצדק ומוציאים אותו מפרופורציה, כשאחנו מחזיקים כמעט בפראות ברגשות שקיפחו אותנו, הוליכו אותנו שולל, הטעו אותנו, שלטו בנו, לא כיבדו אותנו, העבירו עלינו ביקורת או דחו אותנו.

אם אנחנו אספני צדק קלאסיים, אנחנו מקטרים בלי סוף על חוסר ההגינות של החיים. אנחנו כועסים, על בסיס יומי, על העלבונות שאנחנו צריכים לסבול. אנחנו תלויים הפוך במצב של רחמים עצמיים, אוחזים כתב אישום של זוועות, מפלחים את החושך עם משקפי ראיית לילה כדי לראות יותר דברים רעים להתלונן עליהם.

בצורה לא מודעת, חלק מהאנשים שהתפקוד שלהם לא אופטימלי, צוברים כמויות אדירות של טינה באופן דומה לזה שבו קמצן אוגר את הזהב שלו.

20 דברים להתחיל לעשות במערכות יחסים (מכל סוג)

משפחה היא לא רק קשרי דם. אלה האנשים בחיים שלכם שיעריכו את זה שאתם חלק מהחיים שלהם, אלה שיעודדו אותכם להשתפר בדרכים בריאות ויצירתיות ואלה שיקבלו לא רק את מי שאתם עכשיו אלא גם את מי שאתם רוצים להיות. האנשים האלה – המשפחה האמתית שלכם – הם אלה שבאמת חשובים.

הנה 20 דרכים שיכולות לעזור למצוא ולטפח את מערכות היחסים המיוחדות האלה בחיים שלכם:

4 דרכים אהובות לסבול

אם אתם מחפשים תשומת לב, נסו ללבוש חולצה שעליה מודפסת השאלה "מי אהיה ללא הסבל שלי?". למילים האלה יש השפעה עצומה ברמה לא מודעת. הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות אנחנו חווים את עצמנו ומזהים את עצמנו עם הסבל שלנו יותר מהכל.

כולנו מנסים להבין את העולם, ולמצוא את המקום שלנו בו. אנחנו מחפשים את הכיוון והמקום שלנו באמצעות אמונות, אגו, אינטיליגנציה, יכולות פיזיות, כישורים, אופי, דימויי גוף, אישיות, ידע, רכוש ועוד. אולם מתחת לכל הערכים החיצוניים האלה, אנחנו יכולים גם לחוות ולהכיר את עצמנו דרך גחמות נסתרות בנפשנו – כקורבנות של חוסר צדק ורשע, כמזויפים וכושלים, או כחסרי חשיבות, ערך ומשמעות.

באופן ספציפי יותר, יש לנו ארבע דרכים אהובות במיוחד לגרום לעצמנו סבל. אנחנו יכולים להוליך את עצמנו בדרך הסבל האנושי דרך רגשות קיפוח, חוסר אנים, דחיה וביקורת. רוב הסיכויים שכשאנחנו אומללים אנחנו מוצפים באחד (או יותר) מהרגשות האלה. לעיתים קרובות השורשים של סימפטומים כמו כעס, חרדה, פחד, דחיינות ודכאון נמצאים באחת מהדרכים האלה לסבל.

30 דברים שאתם צריכים להתחיל לעשות בשביל עצמכם

הפוסט "30 דברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם", קיבל הרבה תגובות חיוביות ותומכות, אך חלק מהתגובות הציעו שבנוסף אליו תהיה רשימה של דברים שצריך להתחיל לעשות. במילים של אחד הקוראים ששלח לי מייל, "הייתי רוצה רשימה נוספת, רק במקום רשימה של "אל תעשה" היא תהיה רשימה של "תעשה", של דברים שכולם יכולים להתחיל לעשות ולעבוד עליהם כבר היום".

אז, בהמשך לרשימת הדברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם, הנה רשימה של דברים שכדאי שתתחילו לעשות בשביל עצמכם:

למה זה קורה לי?

כולנו מתמודדים בחיים עם בעיות כאלה ואחרות. במקרים קיצוניים חלק מהאנשים אף מגיע למצב שהם מתמודדים עם בעיות במשך זמן כה מתמשך ו"תקועים" עם בעיות חוסר תפקוד, התמכרויות, פחדים שמשתקים אותם מלהתקדם בחיים וכישלונות צורבים מהעבר שמונעים מהם להסתכל לעתיד.

הרבה פעמים, כשאנחנו נמצאים בתוך מצב בעייתי בחיים, הנטייה שלנו כבני אדם היא לפנות לחקירה עצמית – לשאול את עצמם מה מקור הבעיה – האם זה בגלל ההורים? האם זה אירוע טראומתי מהעבר שרודף אותי? איך זה התחיל ולמה?

או במילים אחרות – למה זה קורה דווקא לי?

30 דברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם

“Nobody can go back and start a new beginning, but anyone can start today and make a new ending.”

כנראה שאין דבר קרוב יותר לאמת, אבל לפני שמתחילים את תהליך השינוי ויוצרים סוף חדש, צריך להפסיק לעשות את הדברים שמונעים מאיתנו להתפתח ולהתקדם. אז הנה רשימה של כמה דברים שאפשר להתחיל איתם:

1. הפסיקו לבלות עם האנשים הלא נכונים – החיים קצרים מדי כדי לבזבז זמן על אנשים ששואבים מכם את שמחת החיים. אם מישהו רוצה אתכם בחיים שלו, הוא יפנה בהם מקום בשבילכם. אתם לא צריכים להיאבק בשביל זה. לעולם אל תתעקשו להישאר בקרבת מי שבאופן מתמשך וקבוע מפחית בערככם. תזכרו, אלה לא האנשים שנמצאים לצידכם כשאתם במיטבכם, אלא אלה שלידכם במצבים הכי גרועים שאתם יכולים לקרוא להם חברים.

להפוך חולשה לכח מניע | מה הכח של החולשה שלכם?

"אם אי אפשר למדוד את זה, זה לא קיים". את המשפט הזה אמר לי לפני שלוש שנים בערך מי שהיה אז ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. זה הפתיע אותי בעיקר כי הוא פסיכולוג, והוא אמור להבין שחוויות אי אפשר למדוד. לקח לי כמה שנים להבין למה באמת המשפט הזה גרם לי לאי נוחות.

מצד שני, הוא היה איש מדע. והמטרה של מדע היא מאוד ברורה – שליטה וניבוי. ככה המדע עובד. ומה זה קשור לפגיעות? שאלה מצוינת, המשיכו לקרוא.

להיות טובים במשהו | להתנסות בדברים חדשים

אחד הגורמים הנפוצים למצב של היעדר עשייה הוא לאו דווקא דחיינות ("אני אעשה את זה מחר"), אלא התפיסה שלנו שלפעמים אומרת שאנחנו פשוט לא מספיק טובים בדבר כזה או אחר. ואם אנחנו לא טובים בדבר כזה או אחר, אז למה שנבחר לעשות ולהתנסות בו?

במצב כזה מה שקורה הוא שאנחנו מציפים את עצמנו בהמון סיבות, לכאורה הגיוניות ומוצדקות לגמרי, ללמה לא לעשות – אני לא אקח את הצעת העבודה שקיבלתי כי אין לי מושג ונסיון בקידום, אני לא אנסה לתלות תמונה או לתקן משהו כי אין לי חוש טכני או כי יש לי ידיים שמאליות, אני לא אסע לחו"ל כי האנגלית שלי לא טובה מספיק, ו...אתם בטח יכולים להמשיך את הרשימה בעצכמם.

שלושה ימים

יש לנו שלושה ימי מפתח בחיים, שלושה ימים שמתעלים על כל השאר.

יום אחד הוא היום שבו ההצגה נגמרת והוילון יורד בפעם האחרונה. רובנו לא בוחרים את היום הזה ובדרך כלל גם לא יודעים מתי הוא יגיע. אבל ביום הזה, אין יותר הזדמנויות לעשות עוד.

יום אחר הוא כמובן היום שבו נולדתם. לא בחרתם אותו.

לחשוב מחוץ לקופסה

תום סויר

שבת אחר הצהריים, הילדים בחופשה, פרט לתום סוייר, שקיבל מדודתו עונש לסייד את הגדר המקיפה את ביתה. החיים נראים לו בלתי נסבלים. במורד הרחוב מופיע בן, שמלעגו תום חושש יותר מכל, אבל אז נוחתת עליו "השראה".

"שלום תרח, צריך לעבוד מה?"

לאחר שהייה ארוכה ענה תום "הו, זה אתה בן, לא שמתי לב".

"שמע אני הולך לשחות. אתה לא רוצה גם?, אבל כמובן אתה בטח מת לעבוד, לא?"

"לזה אתה קורה עבודה? "

"מה זה אם לא עבודה? "

תום ממשיך לסייד בריכוז ועונה באדישות: "יתכן שזה עבודה ויתכן שלא. מה שאני יודע זה שזה מה שמתחשק לי לעשות".

"בחייך, אתה לא רוצה לומר לי שאתה נהנה מזה"?

"למה שלא איהנה מזה, כמה הזדמנויות יש לילד כמוני לסייד גדר"?

בן סוקר את תום במבט אחר ותוהה: "מה דעתך שתתן לי לסייד קצת"?

כעבור שעות אחדות הייתה הגדר מסוידת בשלוש שכבות סיד, ותום טבל בממון. בזה אחר זה נפרדו ילדי העיירה מרכושם תמורת הזכות לצבוע את הגדר.

לעשות הכי טוב שאפשר?

לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים תמיד זה רעיון טוב? האם אנחנו יכולים בכלל להיות בטוחים שמה שאנחנו עושים הוא באמת הכי טוב שאנחנו יכולים? השאלות האלה העסיקו אותי בזמן האחרון אחרי מפגש עם אחד המטופלים, וגרמו לי לחשוב לעומק על המשמעות ועל ההשלכות של הביטוי השכיח כל כך "לעשות את הכי טוב שאפשר".

אותו מטופל שעבדתי איתו הרגיש שזה חיוני שהוא תמיד יעשה את הכי טוב שאפשר. במקרה שלו המשמעות של זה היתה שבאופן קבוע ובלתי פוסק הוא מדד את עצמו, כדי לבדוק אם הוא באמת פעל באופן האופטימלי. הוא אמר שלעיתים קרובות מאוד הוא "נתקע" בלנתח את העבר, שקוע בהתלבטויות אם המילים שבחר וההתנהגות שלו היו הבחירה הטובה ביותר או שיכול היה לעשות משהו אחרת. כשהוא לא היה תקוע במסלול הזה, הוא היה עסוק באובססיביות כמעט בהחלטות עתידיות, מודאג מכך שאולי הן לא הבחירה הטובה ביותר. הטבע של הקול הפנימי שלו היה ביקורתי בצורה יוצאת דופן, כזה שממש מכור להעריך ולמדוד את עצמו כל הזמן.

מהי טעות?

הפוסט "הבעיה עם פרפקציוניזם" חשף חלק מהמיתוסים והאמונות המוטעות בנוגע למושגים של שלמות, המגבילות וגורמות לסבל בחיים של הרבה אנשים. אותן תפיסות מגיעות מאמונות מוטעות שמסיטות, אם לא הורסות, את החיים. המושג "טעות" הוא השלב הבא בבירור שלנו ובשיקולים לשאלה מה הם חיים הנחווים טוב.

החרדה שמתעוררת מהמחשבה לטעות נטועה בתפיסה של להיות, בניגוד לתפיסה של להתהוות. השקפת עולם כזו גורמת לנו לראות את עצמנו כיצורים סטטיים וקבועים, ולא כמשתנים וזורמים. נקודת מבט כזו גורמת לנו לשקוע בפחד לעשות טעויות. תהליך ההתהוות הוא סלחני. בזרימה ובשטף של התהוות אנחנו לא שקועים בבוץ של מצוקה ופחד, חוסר בטחון או במונחים של טעויות.