7 עובדות על חרדה שיעזרו לכם להרגיש יותר טוב

אתם בטח מכירים את ההרגשה. אתם בקבוצה גדולה, צריכים לעשות שיחת טלפון חשובה או שפתאום אתם במרכז הלא רצוי של תשומת הלב מאיזו סיבה לא ברורה. אם אתם חלק מ-18% שסובלים מהפרעת חרדה, אינטרקציות יומיומיות יכולות להרגיש כאילו ביקשו ממכם ללכת קילומטר על שביל של גחלים לוהטות. לא נעים. למזלכם, אתם ממש לא לבד. הנה כמה עובדות מעניינות על חרדה שיכולו לעזור לכם להרגיש יותר טוב:

#1 חרדה היא לא רק נפשית, היא גם גופנית
אתם בטח יודעים איך זה מרגיש למצוא את עצמכם באמצע התקף חרדה. פתאום הלב שלכם טס, אולי אתם מזיעים, מרגישים קצת סחרחורת. אלה חלק מהסימפטומים הגופניים של התקף חרדה. אבל מתברר שטיפול בסימפטומים של התקף החרדה יכול לעזור לכם לנהל את החרדה באופן כללי. "קחו נשימה עמוקה" נשמע אולי כמו אחת הקלישאות הנדושות. אבל העובדה היא שכשאנשים מתוחים או חרדים הם מחזיקים את הנשימה שלהם אפילו בלי לשים לב, ומכאן ההרגשה של קוצר נשימה וסחרחורת. תשומת לב לאופן שבו אתם נושמים (ושאתם שואפים ונושפים כמו שצריך) היא הדרך המהירה והקלה ביותר להרגיע את עצמכם, גם אם זה נשמע בסיסי כמו מטריה בחורף.

להתמודד עם חרדה בעזרת הטלפון

הרבה כבר נכתב על סמארטפונים והקשר שלהם לחרדה ודיכאון, בעיקר בהקשר שלילי (אי אלו מחקרים מצביעים על כך שככל שאנשים משתמשים בסמארטפונים וברשתות חברתיות יותר תחושת הבדידות והחרדה שלהם גבוהה יותר).

אבל הטלפון שלכם יכול גם לעזור לכם - קיים מגוון אפליקציות רחב למדי (גם לאנדרואיד וגם לאייפון) שכל ייעודן הוא להקל על מי שסובל מחרדה ודיכאון, ואני רוצה להמליץ לכם על אפליקציה כזו.

פאסיב אגרסיב – מה זה, ולמה אנשים מתנהגים ככה?

מ', מטופלת שלי, הגיעה לפגישה האחרונה נסערת ובעיקר מבוהלת מעצמה. היא סיפרה שרדפה אחרי בן זוגה מפתח ביתם עד לחניה, תפסה את החולצה שלו ונעצה בה ציפורניים ו....קרעה אותה. שניה אחרי זה היא הבינה מה עשתה ומאוד נבהלה מעצמה. כששאלתי אותה מדוע עשתה את זה, סיפרה שבאמצע ויכוח בינה לבין בן זוגה "הוא נכנס לשתיקה שלו. פשוט הפסיק לדבר. לקח את המפתחות של האוטו ובלי להגיד כלום פשוט יצא מהבית לכיוון האוטו. זה גומר אותי כשהוא עושה את זה. אני נכנסת לפחד, חרדה אפילו, 

ומתנהגת בצורה שאני לא מבינה."

סביר להניח שרבים מכם מכירים סיטוציאות דומות. אולי לא בדיוק באמצע ריב, אולי לא ברמה קיצונית כזו, אבל כולכם מכירים את זה – קוראים לזה פאסיב אגרסיב, וזה נוראי. אבל מה זה בעצם, ולמה אנשים מתנהגים ככה?

5 דרכים גרועות להעריך את עצמכם

דמיינו לרגע שהייתם מתקינים רצפת פרקט חדשה בבית, האם הייתם מנסים להעריך כמה עץ אתם צריכים בעזרת מקל? כנראה שלא, ובצדק. כנראה שהייתם משתמשים בסרט מדידה שהיה עוזר לכם לחשב באופן מדויק את מימדי הבית. ובכל זאת, עד כמה שהדוגמה הזו נשמעת ברורה מאליה, כשזה מגיע לאופן שבו אנשים מודדים את עצמם, יותר מדי מהם משתמשים במקל.

לכולנו יש איזשהו "כלי מדידה" שאנחנו משתמשים בו כדי להעריך את עצמנו כאנשים. כשאנחנו מרגישים שהמדידה מגיעה עד הקצה, אנחנו מרגישים טוב עם עצמנו. אבל, כשאנחנו מרגישים שהמדידה קצרה מדי, ההערכה העצמית שלנו עלולה להפוך למשקולת ולמשוך אותנו למטה.

למרות שלכלי המדידה שלנו יש השפעה עצומה על האופן שבו אנחנו מרגישים, רוב האנשים אפילו לא מודעים לכלי בו הם משתמשים כדי להעריך את עצמם. הם כן מודעים לתנודות שיש בהרגשה שלהם.

יש דרכים שונות בהן אנשים מעריכים את עצמם, וחלק מהן ממש לא בריאות. הנה חמש דרכים נפוצות – והרסניות – שבעזרתן אנשים מודדים את הערך העצמי שלהם:

מחקר: אנשים שמשתפים הרבה בפייסבוק רק רוצים להשתייך

בכל פעם שאתם מתכווצים בכיסא, מגלגלים עיניים ושמים עוד חבר פייסבוק מעצבן בהייד רק בגלל שהוא מציף אתכם בפוסטים שלו, ייתכן ואתם דוחים מישהו שרק רוצה להיות שייך.

פייסבוק | הרשת האנטי חברתית

לפני לא הרבה מאוד זמן צורת תקשורת חדשה סחפה את העולם ושינתה את החיים בדרכים שאיש כמעט לא יכל לדמיין קודם לכן. אחדים אמרו עליה שהיא "אמצעי התקשורת הנפלא ביותר שיצר האדם" ואחרים דיברו על הפוטנציאל העצום שלה להביא למהפיכה של ממש בתחומי החדשות, הבידור ואפילו חינוך. למשורר ט.ס. אליוט היה משהו אחר לגמרי להגיד: "זה מדיום בידור שמאפשר למיליונים של אנשים לשמוע את אותה בדיחה באותו הזמן, ובכל זאת להיות בודדים".

אליוט והאחרים, דיברו על טלביזיה, בתחילת שנות השישים. אבל אם נריץ את הזמן קדימה ב-50 שנים, נוכל לסלוח לעצמנו שטעינו וחשבנו לרגע שמדובר בתגובות של אנשים לאינטרנט, ובעיקר לרשתות החברתיות השונות.

היה לי כלב שחור, קראו לו דיכאון (וידאו)

המודעות לקיום של דיכאון בקרב אוכלוסיה בוגרת ונורמטיבית הולכת וגדלה בשנים האחרונות, וגם ההבנה כי מדובר בהפרעה ממשית לחיים, שאינה מבדילה בין אדם לאדם. 
במקביל, קיימת גם עליה ברמת הנכונות של יותר ויותר אנשים הסובלים מדיכאון לפנות לעזרה של אנשי מקצוע ולקבל סיוע נפשי אשר יש ביכולתו להפחית ולהקל על הקושי ולטפל בבעיות רגשיות הפוגעות בצורה קשה באיכות החיים של האדם.

לחץ, מתח וחרדה | איך מזהים ואיך מטפלים

מ' הגיע אלי לטיפול כשהוא סובל מסימפטומים שונים – הוא תיאר דפיקות לב מואצות שמלוות לעיתים בהזעה, עצב, עצבנות ולחץ. כל אלה, ללא כל סיבה נראית לעין שהצליח לחשוב עליה. הוא גם סיפר על כך שלעיתים קרובות הוא אינו מצליח להירדם ולישון, וכשהוא כן מצליח, השינה שלו קטועה ולא טובה.

לפני שהגיע אלי ניסה מ' להבין בעצמו באמצעות חיפוש פשוט באינטרנט, שממנו יצא מבולבל יותר משהיה קודם. העצבות עליה דיבר הובילה אותו לכיוון של דיכאון, דפיקות הלב וההזעה משכו לכיוון של חרדה ובעיות השינה מהן סבל הזכירו גם חרדה, אבל גם מתח. מ' הרגיש שהוא מבולבל, וחוסר הוודאות והמצוקה בה הוא נמצא הובילו אותו לפנות אלי לייעוץ.

מ' לא לבד. הרבה אנשים שפונים לטיפול וייעוץ מציגים את אותו הבלבול בין המושגים השונים: מתח, לחץ, סטרס, חרדה, דכאון ועוד. הרצון להבין ולהבחין בין המושגים והמצבים השונים, ובעיקר הרצון להבין מה קורה, הם יותר מלגיטימיים. מעבר לכך, הרצון הזה מבטא רצון פנימי להתקדם לעבר פתרון – להבין מה זה, ומה זה לא. לעיתים קרובות הבנה של המצב לבדה מספקת כבר היא תחושת הקלה. אמנם לא מדובר בפתרון מוחלט של המצב, אבל ההבנה הזו בהחלט מפחיתה את חוסר הוודאות וחוסר האונים, מקלה על התחושה הרעה ומאפשרת גיוס של יותר כוחות על מנת להתחיל ולהתמודד עם הקושי.

אז איך מבחינים בין המושגים השונים, ובעיקר כיצד אפשר להתמודד עם כל אחד מהקשיים?

12 דברים שאתם צריכים להגיד לעצמכם

הנה 12 משפטים שאתם צריכים להגיד לעצמכם.

תדעו שאתם במסלול הנכון כשאתם יכולים להגיד לעצמכם את כל אחד מהדברים בכנות (ואם אתם לא יכולים, אז הנה משהו חיובי לעבוד עליו בשביל עצמכם):

    1. אני עוקב אחרי הלב והאינטואיציה שלי

אל תתנו לבעיות שלכם להיותמה שמניע ודוחף אתכם בחיים. במקום זאת, תנו לחלומות שלכם להיות מה שמנהל אתכם. חיו את החיים שאתם רוצים והיו האדם שאתם רוצים לזכור בעוד שנים מהיום. קבלו החלטות ופעלו לפיהן. עשו טעויות, תיפלו, ונסו שוב. גם אם אתם נופלים אלף פעמים בדרך, לפחות לא תחשבו בסוף "מה היה יכול להיות אם...", תדעו שנתתם לחלומות שלכם את הסיכוי הכי טוב.

חרדה והעיר הגדולה

כעשרה אחוזים מהישראלים סובלים מחרדה ברמה כזו או אחרת. כשגרים בעיר, האחוזים מטפסים עוד הרבה לגמרי. שני פסיכיאטרים שאני מכיר העריכו שבתל אביב כארבעים אחוזים (!) מהבוגרים נוטלים תרופות נוגדות חרדה. זה אומר שבין שליש לחצי מהאנשים שאתם מכירים נמצאים בטיפול תרופתי. האמת נמצאת כנראה אי שם באמצע, אך עדיין מדובר במספר עצום של אנשים, והוא רק הולך וגדל. חרדה היא חלק בלתי נמנע של החיים, ועוד יותר חלק בלתי נמנע של החיים בעיר.

הבעיה של פסיכולוגיית מעמקים

פסיכולוגיית מעמקים, מונח כללי שטבע בסוף המאה ה-19 הפסיכיאטר הגרמני אויגן בלוילר, היא שם כולל לגישות הפסיכואנליטיות. גישות אלה מדגישות את חשיבות הלא מודע ואת שנות החיים הראשונות כקריטיות וקובעות את התפתחות הנפש והאישיות בבגרות. היום ניתן למצוא שלוש גישות עיקריות בפסיכולוגיית מעמקים: יחסי אובייקט (מלאני קליין ודונלד ויניקוט), פסיכולוגיה אינדיבידואלית (אלפרד אדלר) ופסיכולוגיה יונגיאנית). כולם, בצורה כזו או אחרת, ממשיכי דרכו של פרויד.

על פי פסיכולוגיית מעמקים, הנפש מורכבת מתהליכים מודעים, מודעים באופן חלקי ולא מודעים. התהליכים הלא מודעים הם החשובים ביותר והם כוללים רגשות ודחפים מודחקים, מכיוון שהם מאיימים ומפריעים לשגרת החיים. במילים אחרות, אם הם היו מודעים הם היו מעוררים חרדה גדולה מדי שהיתה משתקת אותנו בחיי היום יום.

פתוייו של אספן אי צדק

לכוד מאחורי האשליה של אי צדק

כולנו רוצים שייעשה צדק. בעניינים גדולים וגם בעניינים קטנים. רבים מאיתנו, לעומת זאת, סובלים ממש כשהם רואים עוול, או מה שאנחנו מזהים כעוול, שנעשה לאחרים וגם שאנחנו מרגישים שנעשה לנו.

אנחנו מגדילים את חוסר הצדק ומוציאים אותו מפרופורציה, כשאחנו מחזיקים כמעט בפראות ברגשות שקיפחו אותנו, הוליכו אותנו שולל, הטעו אותנו, שלטו בנו, לא כיבדו אותנו, העבירו עלינו ביקורת או דחו אותנו.

אם אנחנו אספני צדק קלאסיים, אנחנו מקטרים בלי סוף על חוסר ההגינות של החיים. אנחנו כועסים, על בסיס יומי, על העלבונות שאנחנו צריכים לסבול. אנחנו תלויים הפוך במצב של רחמים עצמיים, אוחזים כתב אישום של זוועות, מפלחים את החושך עם משקפי ראיית לילה כדי לראות יותר דברים רעים להתלונן עליהם.

בצורה לא מודעת, חלק מהאנשים שהתפקוד שלהם לא אופטימלי, צוברים כמויות אדירות של טינה באופן דומה לזה שבו קמצן אוגר את הזהב שלו.

20 דברים להתחיל לעשות במערכות יחסים (מכל סוג)

משפחה היא לא רק קשרי דם. אלה האנשים בחיים שלכם שיעריכו את זה שאתם חלק מהחיים שלהם, אלה שיעודדו אותכם להשתפר בדרכים בריאות ויצירתיות ואלה שיקבלו לא רק את מי שאתם עכשיו אלא גם את מי שאתם רוצים להיות. האנשים האלה – המשפחה האמתית שלכם – הם אלה שבאמת חשובים.

הנה 20 דרכים שיכולות לעזור למצוא ולטפח את מערכות היחסים המיוחדות האלה בחיים שלכם:

4 דרכים אהובות לסבול

אם אתם מחפשים תשומת לב, נסו ללבוש חולצה שעליה מודפסת השאלה "מי אהיה ללא הסבל שלי?". למילים האלה יש השפעה עצומה ברמה לא מודעת. הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות אנחנו חווים את עצמנו ומזהים את עצמנו עם הסבל שלנו יותר מהכל.

כולנו מנסים להבין את העולם, ולמצוא את המקום שלנו בו. אנחנו מחפשים את הכיוון והמקום שלנו באמצעות אמונות, אגו, אינטיליגנציה, יכולות פיזיות, כישורים, אופי, דימויי גוף, אישיות, ידע, רכוש ועוד. אולם מתחת לכל הערכים החיצוניים האלה, אנחנו יכולים גם לחוות ולהכיר את עצמנו דרך גחמות נסתרות בנפשנו – כקורבנות של חוסר צדק ורשע, כמזויפים וכושלים, או כחסרי חשיבות, ערך ומשמעות.

באופן ספציפי יותר, יש לנו ארבע דרכים אהובות במיוחד לגרום לעצמנו סבל. אנחנו יכולים להוליך את עצמנו בדרך הסבל האנושי דרך רגשות קיפוח, חוסר אנים, דחיה וביקורת. רוב הסיכויים שכשאנחנו אומללים אנחנו מוצפים באחד (או יותר) מהרגשות האלה. לעיתים קרובות השורשים של סימפטומים כמו כעס, חרדה, פחד, דחיינות ודכאון נמצאים באחת מהדרכים האלה לסבל.

30 דברים שאתם צריכים להתחיל לעשות בשביל עצמכם

הפוסט "30 דברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם", קיבל הרבה תגובות חיוביות ותומכות, אך חלק מהתגובות הציעו שבנוסף אליו תהיה רשימה של דברים שצריך להתחיל לעשות. במילים של אחד הקוראים ששלח לי מייל, "הייתי רוצה רשימה נוספת, רק במקום רשימה של "אל תעשה" היא תהיה רשימה של "תעשה", של דברים שכולם יכולים להתחיל לעשות ולעבוד עליהם כבר היום".

אז, בהמשך לרשימת הדברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם, הנה רשימה של דברים שכדאי שתתחילו לעשות בשביל עצמכם:

למה זה קורה לי?

כולנו מתמודדים בחיים עם בעיות כאלה ואחרות. במקרים קיצוניים חלק מהאנשים אף מגיע למצב שהם מתמודדים עם בעיות במשך זמן כה מתמשך ו"תקועים" עם בעיות חוסר תפקוד, התמכרויות, פחדים שמשתקים אותם מלהתקדם בחיים וכישלונות צורבים מהעבר שמונעים מהם להסתכל לעתיד.

הרבה פעמים, כשאנחנו נמצאים בתוך מצב בעייתי בחיים, הנטייה שלנו כבני אדם היא לפנות לחקירה עצמית – לשאול את עצמם מה מקור הבעיה – האם זה בגלל ההורים? האם זה אירוע טראומתי מהעבר שרודף אותי? איך זה התחיל ולמה?

או במילים אחרות – למה זה קורה דווקא לי?

להפוך חולשה לכח מניע | מה הכח של החולשה שלכם?

"אם אי אפשר למדוד את זה, זה לא קיים". את המשפט הזה אמר לי לפני שלוש שנים בערך מי שהיה אז ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. זה הפתיע אותי בעיקר כי הוא פסיכולוג, והוא אמור להבין שחוויות אי אפשר למדוד. לקח לי כמה שנים להבין למה באמת המשפט הזה גרם לי לאי נוחות.

מצד שני, הוא היה איש מדע. והמטרה של מדע היא מאוד ברורה – שליטה וניבוי. ככה המדע עובד. ומה זה קשור לפגיעות? שאלה מצוינת, המשיכו לקרוא.

להגשים ייעוד | לממש את הפוטנציאל שבך

כולנו נולדנו והגענו לעולם עם סט של יכולות אישיות, עוצמות והעדפות אישיות. כל אלה מספקים לנו את הפוטנציאל להגשים את הייעוד שלנו ולהגשים את עצמנו, וכשאנחנו מממשים את אותו פוטנציאל אנחנו מגיעים לנקודת האושר. אם אתם לא מעוניינים לממש את הפוטנציאל שלכם, תעברו לאתר הבא. בהנחה שאתם כן מעוניינים בזה, המשיכו לקרוא.

למה קשה לנו לבקש סליחה?

קשה לנו לבקש סליחה. זה ברור, כי הרי הרבה יותר נחמד להיות צודקים, לא? אבל לפעמים, אנחנו יודעים שפגענו במישהו חשוב ויקר לנו, ועדיין קשה לנו לבקש סליחה. למה? כשאנחנו מבקשים סליחה אנחנו מודים שטעינו, שעשינו משהו שהוא לא בסדר. הנטיה הטבעית שלנו כבני אדם היא לרצות להרגיש טוב, ולהכיר בזה שטעינו או פגענו במישהו אחר פשוט גורם לנו להרגיש לא טוב, ואז אנחנו מתחילים להסביר לעצמנו למה אנחנו צודקים, והצד השני טועה.

בטווח הקצר, זה יכול להועיל ולגרום לנו להרגיש יותר טוב. אבל בטווח הארוך, אם מנתחים את המצב שוב, סביר להניח שנדע שזה לא לגמרי נכון, שאולי באמת היינו לא בסדר ויכול להיות שאנחנו פוגעים בקשר שחשוב לנו וסובלים מתחושת אשמה.

חשוב לזכור שכולם עושים טעויות ולפעמים פוגעים באחרים, אפילו כאלה שחשובים לנו, אפילו בלי להתכוון לזה. להודות בטעות לא פוסל אותנו כבני אדם, לא אומר שאנחנו אנשים רעים ולא אומר שום דבר על האישיות שלנו. זה רק אומר שבסיטואציה מסוימת, פעלנו באופן נקודתי שכנראה לא היה המוצלח ביותר. למרות שאי אפשר לשנות את העבר ולבטל את מה שעשינו, יש גם חדשות טובות - הכרה בטעות ובקשת סליחה יכולה לא רק לשפר את ההרגשה שלכם, אלא גם לשפר את ההרגשה של הצד השני וגם לשפר ולחזק את איכות הקשר שלכם, בהווה ובעתיד. אז למה בכל זאת זה כל כך קשה?

משחקי שליטה

חלק מהאנשים מפרשים הכרה בטעות או בקשת סליחה כחולשה. "אם אני אבקש סליחה היא תחשוב שהתקפלתי ושאני חלש" (או שהוא יחשוב ככה). למחשבה כזו יכולים להיות שני מקורות עיקריים.

אגו

אם האמירה הזו מגיעה מתוך פגיעה באגו, כדאי לברר איזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם כדי לשמור על ה"כבוד" שלנו, האם התנצלות ובקשת סליחה באמת גורעת ממנו, והאם זה באמת יותר חשוב מהאדם שכל כך יקר לנו? נסו לחשוב על התנצלות לא כעל חולשה או התחנפות לצד השני. נסו לחשוב שהצד השני, בניגוד למה שאתם חושבים, יכול דווקא לכבד ולהעריך את המאמץ שעשיתם ויזמתם למרות הקושי.

פחד

אם יוצא לנו משפט כזה, הגיע הזמן לברר (בעצמנו או בעזרת איש מקצוע) ממה בדיוק אנחנו מפחדים.  בנקודה הזו יש כמה דברים חשובים שאפשר וכדאי לשאול - האם בהכרח הצד השני יפרש את ההתנצלות כחולשה ואין אופציה אחרת? למה שהצד השני יפרש את ההתנצלות כחולשה? איך הוא יכול לנצל את זה נגדי? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם אבקש סליחה? כתבו את המחשבות שלכם על הדף ונסו לבדוק עם עצמכם האם קיימות אופציות נוספות מעבר למה שרשמתם, והאם התשובות שלכם תואמות את המציאות או שאולי הן מעוותות אותה. הרבה פעמים אנשים נמנעים מבקשת סליחה מכל מיני סיבות לא מציאותיות - פחד שהצד השני יתקוף אותם, ילעג להם או פשוט יסרב לשמוע. אף אחד לא יכול לנבא במדויק מה תהיה התגובה של הצד השני ואיך הוא ינהג, אבל אתם יכולים לנסות לשער זאת על סמך התגובה שלו במצבים בעבר. ביחד עם המחשבות שלכם, כתבו גם את כל הדרכים שאתם יכולים לדמיין שבן או בת הזוג יגיבו, ותרשו לעצמכם להתפרע. "הוא לא יסכים לשמוע ממני מילה וינתק לי את הטלפון", "הוא יכעס אבל בסוף יסלח לי", "אני אצטרך להתאמץ כדי להחזיר את הקשר למצב הקודם שלו", "הוא ממש ישמח ויגיד שגם הוא רצה לבקש סליחה ולא ידע איך", "לא יהיה לו מושג על מה אני מדבר" וכו'. עכשיו עברו על כל מה שרשמתם ונסו לבדוק עם עצמכם עד כמה כל אפשרות היא סבירה באמת, מה הסיכוי שהאפשרויות השליליות הן אלה שיקרו לעומת הסיכוי שתרוויחו מחדש את בן או בת הזוג שלכם ואת הקשר איתו. הערכה כזאת תעזור לכם להגיע להחלטה האם כדאי לכם לבקש סליחה.

בהרבה מאוד מקרים התנצלות מעידה דווקא על חוזק ולא על חולשה, ובהרבה מאוד מקרים לא רק אתם מרגישים רע אלא גם הצד השני, וגם הוא רוצה לבקש סליחה ולא יודע איך. במקרה כזה, אתם תצאו החזקים.

לעשות כמיטב יכולתכם

הגעתם למסקנה ששום דבר טוב לא יצא מזה שתבקשו סליחה (או שאתם מניחים מראש שהצד השני לא יקבל אתכם עם זר פרחים), אבל אתם עדיין מוטרדים מהנושא? זה הזמן לחשוב מה בכל זאת אתם יכולים לעשות, ואיך.

אם אתם מניחים שהצד השני בכלל לא ירצה לדבר איתם, יש פתרונות אחרים. לא חייבים לדבר, העולם של היום מאפשר לנו צורות תקשורת אחרות לא פחות טובות, ולפעמים אפילו יותר טובות. אתם יכולים לשלוח מייל או סמס שמסבירים בעדינות שאתם יודעים שהוא כועס או פגוע, ושהייתם רוצים לבקש סליחה ולהתנצל על מה שעשיתם כי הוא חשוב לכם, ושתעריכו אם הוא יסכים להיפגש ולדבר למרות שהוא כועס (להרבה אנשים קל יותר להביע את עצמם במקרים כאלה דווקא בכתב מאשר בשיחה פנים מול פנים).

אם אתם חוששים מכך שיתפתח ביניכם ריב, נסו לבחון את הפעמים הקודמות בהן דיברתם על אותו נושא ונסו לזהות איך זה הפך לריב. לא מספיק לזהות איך הדברים הפכו לריב, חשוב לחשוב על פתרונות שימנעו מזה לחזור על עצמו. אתם לא מצליחים לעשות את זה לבד? אפשר (וכדאי) להיעזר באדם שלישי שמכיר את שניכם ושאתם סומכים עליו.

ויכול להיות שגם אם עשינו את כל מה שאנחנו יכולים, הצד השני לא ישנה את דעתו וימשיך לכעוס. זה לא מצב נעים, אבל צריך לזכור שאין לנו יכולת לשלוט על התגובות של אנשים אחרים, גם לא הקרובים אלינו ביותר. עשיתם את מה שיכולתם לעשות ועכשיו הכדור בידיים שלו. ניסיתם את מה שאפשר ולא תסתכלו אחורה ותשאלו את עצמכם "מה היה קורה אם....".

"אבל הוא התחיל!"

באמת? המשפט הזה, ביחד עם משפטים כמו "זה לא הוגן" ו"שהוא יבקש סליחה", פשוט לא קשורים לסיפור הזה. יכול להיות שאתם צודקים, יכול להיות שהוא התחיל, יכול להיות שזה באמת לא הוגן ויכול להיות ששני הצדדים היו לא בסדר ולא רק אתם. אבל, מה שהיה היה ואי אפשר לשנות אותו. השאלה היא מה עושים עם זה עכשיו. אתם מרגישים שאתם צריכים לבקש סליחה או רוצים לשנות את המצב? אל תחכו. קחו אחריות על החלק שלכם (אתם לא צריכים לקחת אחריות על מה שלא שלכם) ובקשו סליחה. יכול מאוד להיות, שבניגוד למה שאתם חושבים, בקשת הסליחה שלכם תשנה את התגובה של הצד השני וגם הוא בתורו יתנצל על החלק שלו בסיפור. ואם זה לא יקרה, אם הוא לא יתנצל או יקבל את ההתנצלות שלכם כמובנת מאליה וישתמש בה כדי להראות כמה הוא צדק, אז מה? משהו הפריע לכם ופעלתם באופן שחשבתם שהוא הנכון. גם אם הצד השני יגיב באופן שלא ממש מתאים לכם, אתם יכולים לבחור איך להתייחס לזה ויזה משקל לתת לתגובה שלו. אם נתקלתם בתגובה שלילית, הזכירו לעצמכם למה ביקשתם סליחה והתנצלתם, וזכרו שבחרתם בדרך הזו כי האפשרויות האחרות הרבה פחות נעימות לכם. אל תשכחו שעשיתם את מה שנכון עבורכם, ולא עבור אף אחד אחר. וזה, מה שחשוב באמת.

למה כל כך חשוב לנו להיות צודקים?

אחד מהנושאים הנפוצים – והמזיקים – בתרבות שלנו הוא הצורך להיות צודקים. זה אחד מאותם נושאים שעוברים מדור לדור ואנחנו נענים להם כמובן מאליו ולא עוצרים לשאול למה. זה מושרש במערכת האמונות שלנו ובשייכות הקולקטיבית שלנו כל כך עמוק כך שאנחנו מעולם לא עוצרים אפילו כדי לבחון את זה. לעצור ולשאול למה להיות צודקים זה כל כך חשוב וכל כך מחייב יוכל לשרת אותנו בצורה אמתית. אבל לפני שנתחיל, נבדוק איך זה משפיע על החיים שלנו.