לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים תמיד זה רעיון טוב? האם אנחנו יכולים בכלל להיות בטוחים שמה שאנחנו עושים הוא באמת הכי טוב שאנחנו יכולים? השאלות האלה העסיקו אותי בזמן האחרון אחרי מפגש עם אחד המטופלים, וגרמו לי לחשוב לעומק על המשמעות ועל ההשלכות של הביטוי השכיח כל כך "לעשות את הכי טוב שאפשר".
אותו מטופל שעבדתי איתו הרגיש שזה חיוני שהוא תמיד יעשה את הכי טוב שאפשר. במקרה שלו המשמעות של זה היתה שבאופן קבוע ובלתי פוסק הוא מדד את עצמו, כדי לבדוק אם הוא באמת פעל באופן האופטימלי. הוא אמר שלעיתים קרובות מאוד הוא "נתקע" בלנתח את העבר, שקוע בהתלבטויות אם המילים שבחר וההתנהגות שלו היו הבחירה הטובה ביותר או שיכול היה לעשות משהו אחרת. כשהוא לא היה תקוע במסלול הזה, הוא היה עסוק באובססיביות כמעט בהחלטות עתידיות, מודאג מכך שאולי הן לא הבחירה הטובה ביותר. הטבע של הקול הפנימי שלו היה ביקורתי בצורה יוצאת דופן, כזה שממש מכור להעריך ולמדוד את עצמו כל הזמן.
האירוניה היא שאותו מטופל כמעט ואף פעם לא היה נוכח בהווה. או שהוא היה שקוע בעבר שלו, או שעסק בעתיד, רק לא במה שקורה עכשיו. "לעשות הכי טוב שאפשר" מעצב וגורם לתחרות בלתי נגמרת שלנו עם עצמנו. לתחרות יש בהחלט מקום בתרבות שלנו, אבל אתם יכולים לדמיין אחת כזו שאין לכם אפשרות לקחת ממנה פסק זמן, לעולם? אנשים בעלי חשיבה כזו נוטים להיות פרפקציוניסטים, ולא תמיד מצליחים להבין מה הבעיה עם פרפקציוניזם – שהם כמעט אף פעם לא חיים בהווה אלא תמיד נעים בין הרהור בעבר לבין דאגה לעתיד.
כדי להדגיש ולהאיר יותר את הדילמה, שאלתי את אותו מטופל מה יקרה אם בתור המטפל שלו, במקום להיות נוכח בפגישה שלנו ולהקשיב לו, המחשבות שלי ינדדו למקומות אחרים ואהיה עסוק בלבדוק ולהעריך האם המשפט האחרון שלי היה טוב או לא. דבר כזה כמובן היה לא מקובל בתפקיד שלי כמטפל, שמצריך את הערנות שלי והנוכחות שלי בהווה ובמה שקורה כאן ועכשיו. גם אשתו של אותו מטופל התלוננה לעיתים קרובות שהוא לא פנוי רגשית ולא נמצא בבית (במובן המטאפורי. הוא היה בבית, רק שהראש שלו תמיד היה במקום אחר). אפשר בקלות לדמיין את ההשלכות של היותו נשוי ל"הכי טוב שאפשר" על הנישואים שלו.
אני לא מציע שאנחנו לא צריכים לבחור, באופן סלקטיבי, מקומות שבהם באמת כדאי שננסה ונתאמץ לעשות את הכי טוב שאנחנו יכולים. עם מתינות קלה, לעשות את הכי טוב שאפשר, נראה הגיוני ורצוי לעיתים קרובות. אבל כמנטרה לחיים זה נראה כמו תחרות ריצה אינסופית מול עצמנו בלי קו סיום ובלי אפשרות לקחת פסק זמן. אני מאמין שאם נשלב את המשאלה "אני רוצה להיות נוכח בהווה" ביחד עם "אני רוצה לעשות את הכי טוב", נוכל להתחיל להיות חיים מאוזנים יותר, וכשנבחר להגיד שעשינו את הכי טוב שיכולנו, באמת נתכוון לזה.
בקרו באתר שלי.
אל תשכחו לשתף ולאהוב את העמוד שלי ב-Facebook, לעקוב ב-Twitter, ולהצטרף אלי ב-LinkedIn.
אל תשכחו לשתף ולאהוב את העמוד שלי ב-Facebook, לעקוב ב-Twitter, ולהצטרף אלי ב-LinkedIn.
שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..
השבמחק