14 משפטים שלא צריך להגיד לאדם אובדני, ומה להגיד במקומם

לעמוד מול אדם אובדני ולשמוע את המחשבות שלו והרגשות שלו זה לא דבר קל. זה מצב רגיש, מורכב ולא ברור, שלא תמיד יודעים מה להגיד בו או מה לעשות. הכוונות שלכם טובות, אבל לפעמים המסר שעובר קצת הולך לאיבוד בדרך ועלול להתפרש אחרת לגמרי ממה שהתכוונתם. לפעמים מתוך הבלבול והחרדה מול המצב הזה אומרים דברים שלא ממש כדאי (לא בכוונה). הנה 14 משפטים שלא כדאי להגיד לאדם אובדני, ולא פחות חשוב – מה אפשר להגיד במקומם.

1. "התאבדות זה אנוכי" – כשאדם מגיע למצב של אובדנות, זה לא מתוך אנוכיות ולא בגלל שהוא לא חושב על אחרים, והדבר האחרון שהוא צריך זה שמישהו יאשים אותו בעוד משהו (בעיקר אם מדובר באדם קרוב). הוא מרגיש חסר תקווה, חסר ערך והוא עייף מהכאב העצום שהוא מרגיש ורוצה להפסיק אותו והרגשות האלה הן לא משהו שאפשר להתגבר עליו בקלות כמו שנדמה למישהו מבחוץ.

במקום זה אפשר להגיד – המסר שאתם רוצים להעביר הוא שיש אנשים שיפגעו בגלל שאותו אדם חשוב להם. במקום להעביר את המסר הזה במשפט מאשים, אתם יכולים להגיד כמה אותו אדם חשוב לכם ולאחרים תוך כדי קבלה של הרגשות של אותו אדם, דווקא בנקודה שבה הם מרגישים הכי פגיעים.

חדרים נסתרים | רגשות מודחקים

דמיינו לעצכם בית. בית גדול. הוא יכול להיות על חוף הים, במושב, באמצע המדבר או באמצע היער, היכן שתרצו. יכולה להיות לו גינה רחבה ומלאת עצי פרי, או סתם פרחים, או מגרש משחקים, מה שתרצו. יכולים להיות בו כמה חדרי אמבטיה שאתם חושקים בהם, כמה קומות שרק תוכלו לדמיין. דמיינו את בית החלומות שלכם. אבל דמיינו גם שבבית הזה, שיש בו ככל שעולה בדמיונכם, יש חדרים שאתם לא יכולים להיכנס אליהם. אתם יודעים שהם שם, הייתם רוצים לבדוק אותם, אבל אתם פשוט לא יכולים להיכנס אליהם. לא רק זה, אתם גם לא מסוגלים לספר עליהם, לאף אחד. בהתחלה אולי תוכלו לחיות עם זה בשלום, הרי יש לכם את כל שאר הבית להסתדר איתו, וזה הרי בית החלומות שלכם. אבל לאט לאט זה יתחיל להציק לכם. תימנעו מלהראות חלקים מסוימים של הבית לחברים, אפילו כאלה שהם רק חברים לעבודה. עם הזמן, זה יתחיל להכביד עליכם יותר ויותר, תגלו שאת החדרים האלה אתם לא יכולים לחשוף אפילו בפני המשפחה, החברים הכי טובים שלכם ובן/בת הזוג. תחושת הבדידות ומועקה תעטוף אתכם ואי הנוחות תחלחל עמוק פנימה. עמוק בראש שלכם תהדהד השאלה איך יכול להיות שבבית שלכם יש חדרים שאף אחד לא יכול להיכנס אליהם, אפילו לא אתם עצמכם, ולמה?

כיצד להתמודד עם גל הטרור מבחינה נפשית?

בשבועות האחרונים, ובעיקר בימים האחרונים, שוטף את המדינה שוב גל של טרור ופיגועים, ונראה כי הוא הולך ומחמיר ואיש לא רואה את סופו. לאורה של ההסלמה וההידרדרות במצב הבטחוני, מוצאים את עצמם רבים מהאנשים במצב של מצוקה איתה הם מתקשים להתמודד. את השינויים במצב הבטחוני אנחנו חשים על בשרנו והביטויים רבים – אם בתחילה היה מדובר רק באיזור ירושלים, היום כבר מדובר בכל הארץ לאחר שהיו גם פיגועי דקירה בתל אביב, חולון ורעננה וידויי אבנים בעוד ישובים רבים. גם מאפייני המפגעים מיטשטשים ומדובר בגברים, נשים ואפילו ילדים – אי אפשר לדעת מי עלול להיות מפגע פוטנציאלי, זה מעורר תחושה שכולם חשודים וצריך להיזהר מכולם. ההתרחבות הזו, ביחד עם ההסלמה (נסיון למכונית תופת, נסיון לחטיפת נשק, ירי על אוטובוס, מחסומים בתוך שכונות בירושלים וצבא בעיר) גורמת אצל מבוגרים וילדים כאחד להבנה שאף אחד אינו חסין, וההבנה הזו עלולה לעורר חרדה.

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על התמכרות?

הפעם הראשונה שבה סמים הוצאו מחוץ לחוק היתה לפני כ-100 שנים. מאז ובמשך כל השנים של המלחמה בסמים מספרים לנו סיפור על התמכרות. הסיפור הזה מושרש במערכת החינוך ובתוכנו כל כך עמוק, שנראה שאנחנו לוקחים אותו כמובן מאליו וכאמת אבסולוטית. אבל גם אם הסיפור הזה נכון בחלקו, ישנו סיפור אחר על התמכרות. סיפור שאם אנחנו רוצים לקבל אותו, נצטרך לשנות לא רק את האופן בו אנחנו חושבים על התמכרות ואת האופן שבו מתנהלת המלחמה בסמים (ותהמכרויות באופן כללי). נצטרך לשנות את עצמנו.

(ChangeTheView | #BreakTheStigma (Video#

תחזיקו את עצמכם, זאת בקה, והיא הולכת לזעזע אתכם.

בקה קלה (Becca Calla), היתה קורבן לבריונות אינספור פעמים כשגרה במקלטים שונים עוד לפני גיל 16, קשה להגיד שהיו לה ילדות או נעורים קלים. אבל כשסוף סוף היא זכתה לאבחון ראוי, שכלל בין היתר תסמונת טורט והפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), היא גם יכלה סוף סוף לחפש – ולקבל, את העזרה לה היתה זקוקה. ועכשיו היא מוכנה לרסק את הסטיגמה ואת כל מה שחשבתם על הפרעות נפשיות ועצביות.

בסרטון קצר אך מאוד עוצמתי, שנשלח במקור לתחרות Changethe View 2014, הנערה הצעירה הזו מראה שההפרעות בהן אובחנה לא מגדירות אותה, ולא יעצרו אותה מלהשיג מטרות ולכבוש יעדים.

12 דברים שאתם צריכים להגיד לעצמכם

הנה 12 משפטים שאתם צריכים להגיד לעצמכם.

תדעו שאתם במסלול הנכון כשאתם יכולים להגיד לעצמכם את כל אחד מהדברים בכנות (ואם אתם לא יכולים, אז הנה משהו חיובי לעבוד עליו בשביל עצמכם):

    1. אני עוקב אחרי הלב והאינטואיציה שלי

אל תתנו לבעיות שלכם להיותמה שמניע ודוחף אתכם בחיים. במקום זאת, תנו לחלומות שלכם להיות מה שמנהל אתכם. חיו את החיים שאתם רוצים והיו האדם שאתם רוצים לזכור בעוד שנים מהיום. קבלו החלטות ופעלו לפיהן. עשו טעויות, תיפלו, ונסו שוב. גם אם אתם נופלים אלף פעמים בדרך, לפחות לא תחשבו בסוף "מה היה יכול להיות אם...", תדעו שנתתם לחלומות שלכם את הסיכוי הכי טוב.

4 דרכים אהובות לסבול

אם אתם מחפשים תשומת לב, נסו ללבוש חולצה שעליה מודפסת השאלה "מי אהיה ללא הסבל שלי?". למילים האלה יש השפעה עצומה ברמה לא מודעת. הסיבה לכך היא שלעיתים קרובות אנחנו חווים את עצמנו ומזהים את עצמנו עם הסבל שלנו יותר מהכל.

כולנו מנסים להבין את העולם, ולמצוא את המקום שלנו בו. אנחנו מחפשים את הכיוון והמקום שלנו באמצעות אמונות, אגו, אינטיליגנציה, יכולות פיזיות, כישורים, אופי, דימויי גוף, אישיות, ידע, רכוש ועוד. אולם מתחת לכל הערכים החיצוניים האלה, אנחנו יכולים גם לחוות ולהכיר את עצמנו דרך גחמות נסתרות בנפשנו – כקורבנות של חוסר צדק ורשע, כמזויפים וכושלים, או כחסרי חשיבות, ערך ומשמעות.

באופן ספציפי יותר, יש לנו ארבע דרכים אהובות במיוחד לגרום לעצמנו סבל. אנחנו יכולים להוליך את עצמנו בדרך הסבל האנושי דרך רגשות קיפוח, חוסר אנים, דחיה וביקורת. רוב הסיכויים שכשאנחנו אומללים אנחנו מוצפים באחד (או יותר) מהרגשות האלה. לעיתים קרובות השורשים של סימפטומים כמו כעס, חרדה, פחד, דחיינות ודכאון נמצאים באחת מהדרכים האלה לסבל.

30 דברים שאתם צריכים להתחיל לעשות בשביל עצמכם

הפוסט "30 דברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם", קיבל הרבה תגובות חיוביות ותומכות, אך חלק מהתגובות הציעו שבנוסף אליו תהיה רשימה של דברים שצריך להתחיל לעשות. במילים של אחד הקוראים ששלח לי מייל, "הייתי רוצה רשימה נוספת, רק במקום רשימה של "אל תעשה" היא תהיה רשימה של "תעשה", של דברים שכולם יכולים להתחיל לעשות ולעבוד עליהם כבר היום".

אז, בהמשך לרשימת הדברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם, הנה רשימה של דברים שכדאי שתתחילו לעשות בשביל עצמכם:

30 דברים שאתם צריכים להפסיק לעשות לעצמכם

“Nobody can go back and start a new beginning, but anyone can start today and make a new ending.”

כנראה שאין דבר קרוב יותר לאמת, אבל לפני שמתחילים את תהליך השינוי ויוצרים סוף חדש, צריך להפסיק לעשות את הדברים שמונעים מאיתנו להתפתח ולהתקדם. אז הנה רשימה של כמה דברים שאפשר להתחיל איתם:

1. הפסיקו לבלות עם האנשים הלא נכונים – החיים קצרים מדי כדי לבזבז זמן על אנשים ששואבים מכם את שמחת החיים. אם מישהו רוצה אתכם בחיים שלו, הוא יפנה בהם מקום בשבילכם. אתם לא צריכים להיאבק בשביל זה. לעולם אל תתעקשו להישאר בקרבת מי שבאופן מתמשך וקבוע מפחית בערככם. תזכרו, אלה לא האנשים שנמצאים לצידכם כשאתם במיטבכם, אלא אלה שלידכם במצבים הכי גרועים שאתם יכולים לקרוא להם חברים.

להפוך חולשה לכח מניע | מה הכח של החולשה שלכם?

"אם אי אפשר למדוד את זה, זה לא קיים". את המשפט הזה אמר לי לפני שלוש שנים בערך מי שהיה אז ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון. זה הפתיע אותי בעיקר כי הוא פסיכולוג, והוא אמור להבין שחוויות אי אפשר למדוד. לקח לי כמה שנים להבין למה באמת המשפט הזה גרם לי לאי נוחות.

מצד שני, הוא היה איש מדע. והמטרה של מדע היא מאוד ברורה – שליטה וניבוי. ככה המדע עובד. ומה זה קשור לפגיעות? שאלה מצוינת, המשיכו לקרוא.

איך פחד פנימי הופך לאויב הכי גרוע שלנו?

הפחתת הפחד שלנו היא דבר חשוב וחיוני משום שפחד יכול לגרום לסבל עצום, ויש לו פוטנציאל להרוס לנו את החיים, ואולי את האנושות. מרוץ החימוש הגרעיני למשל, מונע בחלקו מתוך החשש והפחד להיות יעד להשמדה ולמתקפה של האויבים שלנו אם לא נשקיע כמויות עצומות של משאבים ואנרגיה בביטחון הלאומי. גם בישראל קורה דבר דומה עם תקציב הביטחון. הרבה פעמים, אנחנו פשוט לא מבינים מספיק בבירור כי חלק ניכר מהפחד שלנו הוא פחד פנימי, המהווה סימפטום של קונפליקטים פנימיים.

פחד פנימי מוקרן כלפי חוץ, וגורם לנו "לראות" את הסכנות שבעולם, שאנחנו מאמינים שהן הן אלה שמאשרות את הפחד שלנו. ברוב המקרים, אנשים פשוט מתנגדים לבצע עבודה פנימית שתפחית את החשש הזה, ולכן קונפליקטים לא פתורים שלהם דורשים מהם לראות או לדמיין אויבים (או לדמיין סכנות או מצבים קיצוניים במיוחד) כדי להסביר את הפחדים שלהם.

הפרדוקס שבביטחון

בהרבה מהמטרות שאנחנו מנסים בכל כוחנו להשיג, אנחנו נוטים לנסות להגיע אליהן באופן כזה שחוסם את ההצלחה שלנו. הרבה פעמים אני פוגש אנשים שמחפשים אחרי יותר הערכה עצמית – ביטחון פנימי וביטחון עצמי גדולים יותר – ולמעשה שמים לעצמם רגל. באופן טיפוסי, הם נוטים למדוד ולשפוט את עצמם בלי הפסקה אל מול אחרים. לא בדיוק הדרך הטובה והיעילה להגיע ליותר הערכה עצמית.

לצאת ממבוי סתום | להתגבר על צודק או לא צודק

בפוסט הזה, בחנתי את הדומיננטיות של החיפוש להיות צודק בתרבות שלנו. זו אחת מההשפעות הייחודיות על ההתנהגות שלנו ועל היחסים שלנו. עכשיו ננסה להבין איך להיות צודק הפך לדבר כפייתי.

האופן שבו אנחנו רואים את המציאות מושפע ממה שידוע כ"חשיבה אריסטוטלית". הפילוסופיה של אריסטו טענה "היה או לא היה, קיים או לא קיים". הפיצול הזה מסנן את האופן בו אנחנו תופסים את מה שקורה במציאות. חשיבה כזו נקראת "או/או" – או שזה קיים או שזה לא קיים, אין אפשרות ביניים. חשיבה כזו מבנה את האמונות שלנו לעמדה מאוד פשוטה. אנחנו יודעים על משהו רק על ידי כך שאנחנו כוללים את השלילה שלו.